סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי – אלמוג 
 

"... כי האי דההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי, אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי, אייקר קם בשית מאה, אתא לקמיה דרבי אמי, אמר ליה: מאן שם לך? והלכתא: צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה" (כתובות, צח ע"א).

פירוש: כִּי הַאי [כמו מעשה זה] דְּהַהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקִידוּ גַּבֵּיהּ כִּיסְתָא דְּיָתְמֵי [שאדם אחד שהפקידו אצלו אלמוגים של יתומים]. אֲזַל שָׁמָהּ לְנַפְשֵׁיהּ בְּאַרְבַּע מֵאָה זוּזֵי [הלך העריך את האלמוגים לעצמו בארבע מאות זוז] ולקחם לעצמו. אִיַּיקַר קָם בְּשִׁית מֵאָה [התייקר מה שהיה בכיס ועמד בשש מאות]. אֲתָא לְקַמֵּיהּ [בא לפני] ר' אַמִי לשאול, למי מגיע רווח זה, לו או ליתומים. אָמַר לֵיהּ [לו] רב אמי: מַאן שָׁם [מי העריך] לְךָ שיתיר לך למכור? ומאחר ואתה הוא שהערכת לעצמך לכן מכירתך לא היתה כדין, ונשארו האלמוגים ברשות היתומים, והרווח שלהם. ומסכמים, וְהִלְכְתָא [והלכה]: צְרִיכָה שְׁבוּעָה וְאֵינָהּ צְרִיכָה הַכְרָזָה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).  

 

שם עברי: אלמוג     שם באנגלית: Coral     שם מדעי: Anthozoa      שם נרדף במקורות: כסיתא, ראמות?


נושא מרכזי: מהו כיסתא? 


לזהותו של השם כיסתא מביא רש"י שני פירושים: "כיסתא – מספוא. לשון אחר כסיתא גרס עצי אלמוגים שקורין קורא"ל". בנוסף לגרסאות "כיסתא" ו"כסיתא" שרש"י מביא אנו מוצאים בכתבי היד גרסה נוסף והיא "כסותא". על פי גרסה זו יש בידינו שלוש חלופות לזיהוי טיבו של הפיקדון שהופקד בידי אותו אדם: מספוא, בגדים ואלמוגים. הערוך (ערך "כסיתא" כת"י בסיליאה) פירש: "בריש גמרא דפרק אם אינן מכירין בר"ה אלמוגים כסיתא. בפרק אלמנה ניזונת בכתובות ההוא גברא דאפקידו גביה כסיתא דיתמי פי' הוא אלמוג ובלעז קורל"ו". כוונת הערוך היא לגמרא במסכת ראש השנה (כג ע"א) המתרגמת אלמוגים - כסיתא (סוגיה זו מופיעה גם בבבא בתרא, פ ע"ב).

הגמרא בר"ה (שם) מתארת את אופן איסוף האלמוגים והפנינים (ראו במאמר "ההוא גברא דאפקיד שב מרגניתא דציירי בסדינא") מקרקעית הים: " ... אלמוגין – כסיתא. וצי אדיר לא יעברנו, אמר רב: זו בורני גדולה. היכי עבדו? מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא, ואמרי לה: תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא, וטעני לה חלא עד דשכנא, ונחית בר אמוראי, וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא, וקטר להו בספינתא. ונטלי חלא, ושדו לבראי, וכמה דמדליא עקרא ומתיא. ומחליף על חד תרין בכספא. תלת פרוותא הויין, תרתי בי רומאי וחדא דבי פרסאי. דבי רומאי מסקן כסיתא, דבי פרסאי מסקן מרגנייתא, ומקרייא פרוותא דמשמהיג"(1)רש"י מתאר כאן באופן מדוייק את תפוצת האלמוגים: "עד דשכנא - שוליה שוכנים בקרקעית הים, ועודנה נראית למעלה מן המים, דבמקום שהאלמוגים גדילים בים אין הים עמוק כל כך". אכן האלמוגים אינם מסוגלים להתפתח בים עמוק משום שהאצות הסימביוטיות שבתוכם זקוקות לאור בכמות המספיקה לביצוע פוטוסינתזה.

 

על האלמוגים ראו בהרחבה במאמר "היא של אלמוג וחותמה של מתכת" (שבת נט ע"ב). לקריאה לחץ כאן.

 

         

שיטית  

   שיחן שכיח (האלמוג מצד ימין)

  

 



(1) פירוש: ... אלמוגין הם כסיתא. אגב הזכרת האלמוגים (כסיתא) מספרים בענין זה: נאמר, "וצי אדיר לא יעברנו" (ישעיה לג, כא), שאף צי אדיר לא יוכל לעבור את הנחל העתיד לצאת מבית המקדש. ומהו אותו "צי אדיר"? אמר רב: זו בורני [אניה]גדולה. ומסבירים: היכי עבדו [כיצד עושים] בעלי האניות הללו שהיו עשויות לשליית אלמוגים מקרקעית הים, כדי להוציא את האלמוגים? מייתי שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא [מביאים ששת אלפים אנשים שיעבדו בשנים עשר חודשי השנה]ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא [ויש אומרים שהיו מביאים שנים עשר אלפים איש שיעבדו בשישה חודשי השנה]וטעני לה חלא עד דשכנא [וטוענים עליה על אניה זו חול עד שהיא יורדת, שוקעת] בתוך המים עד סמוך למקום המצאם ונחית בר אמוראי [ויורד אמודאי]וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא [וקושר חבלי פשתן באלמוגים]וקטר להו בספינתא [וקושר אותם, את החבלים, בספינה]ונטל חלא ושדו לבראי [ולוקחים את החול וזורקים החוצה] ומכיון שמוציאים החול האניה שוב צפה ועולה, וכמה דמדליא, עקרא ומתיא [וכמה שהיא עולה, היא עוקרת ומביאה] מעצי האלמוגים. ומעירים: ואלמוגים אלה יקרים כל כך עד שבעליהם מחליף אותם לפי משקל על חד תרין בכספא [אחד על שנים בכסף]. ומעירים: תלת פרוותא הויין [שלושה נמלים יש] באותם מקומות תרתי בי רומאי וחדא דבי פרסאי [שנים שייכים לבית למחוז הרומאי ואחד לבית למחוז הפרסי],דבי רומאי מסקן כסיתא [של בית הרומאים מעלים אלמוגים]דבי פרסאי מסקן מרגנייתא [של בית הפרסיים מעלים מרגליות],ומקרייא [וקוראים להם] לנמלי הפרסיים: פרוותא דמשמהיג [נמלי המלוכה].
 
 

תודות לרב זאב רודמן על הפנייה למקורות חשובים ולרב ד"ר חנוך גמליאל על התרגום מערבית.


 

מקורות עיקריים:


מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 119-220).


 
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר