|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
היא של אלמוג וחותמה של מתכת - אלמוג
|
 |
 |
|
|
תמונה 1. אלמוג חי – זרועות הפוליפים מבצבצות מעל פני השטח |
תמונה 2. אלמוגן – שלד הגיר לאחר התפרקות הפוליפים. |
 |
 |
|
| תמונה 3. שיטית – אלמוג מסועף צילם: שמואל רענן | תמונה 4. פיטמית – הפטמות הן הפוליפים כשזרועותיהם מכווצות |
האלמוג כ"קורל"
המקרא, חז"ל ומפרשים רבים מזהים את האלמוג כמשמעותו בעברית בת זמננו ובשמו הלועזי "קורל" (Coral) אך מתייחסים אליו כצמח ולא כבעל חיים. את זהות זו אנו מוצאים למשל בערוך (ערך "אלמוג"): "... פירוש אלמוג כמו עצי אלמוגים ובלעז קורל". רש"י (מלכים א', א י"א) מפרש: "עצי אלמוגים - קוריי"ל בלע"ז". ברד"ק (מלכים, שם): "עצי אלמוגים - ובדברי הימים אומר אלגמים ואחד היא כמו כבש וכשב והוא העץ הנקרא קוראיי"ל". הרמב"ם בפיהמ"ש (כלים, פי"ג מ"ח): "ואלמוג - "אלמרג'אן"(1) והוא והוא צמח בקרקעית הים לא יסתפק בכך אלא מי שלא ראה את האלמוג בעת הוצאתו מן הים כשהוא רך לפני שישלוט בו האויר ויעשהו דומה לאבן, והוא יחיד ממה שנאמר עצי אלמוגים". ורע"ב (שם): "אלמוג - קוראל"י בלע"ז, והוא צומח במצולת ים. ותחלתו רך קודם שיקפאהו האויר, ומפתחים בו חותם. ובמקרא עצי אלמוגים".
הרמב"ם מתאר את מראה האלמוג בעודו בתוך הים שאז הוא נראה כצמח בעל מרקם רך לעומת המראה לאחר ההוצאה מהמים שאז "יקפאהו האויר". לאחר ההוצאה מהמים, הרקמות הרכות מתייבשות ונחשף השלד הגירני הקשה. הרב משה בן ישראל לאנדא מתייחס בספרו "מרפא לשון" (ערך "אלמוגים") לפירוש הרמב"ם המתאר את המבנה הרך של האלמוג:
" ... וזה עולה עם כוונת הפסיקתא הובא ברש"י לדה"י ב' ט' י' וז"ל: כתוב אחד אומר אלמוגים וכתוב אחד אלגומים? אלא אלגומים שמם ונקרא אלמוגים לפי שהוא מתמוגג ונכפף מתוך רכיכתו ע"כ(2), ובאמת אינו נופל עליו שם עץ, והוא כמין שרף שנתקשה ונקפה ע"י האויר, ואולי יורה על זה מלת גומים, אולם תבניתו כתבנית אילן, ולכן יקרא בפי ההמון ג"כ קאראללענבוים (עץ אלמוג)".
זיהוי האלמוג כקורל מאפשר להבין טוב יותר את הופעתו בפסוק במלכים: "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". האלמוגים מתפתחים בעיקר בגופי מים טרופיים ולכן הם היו מצויים יחד עם הזהב והאבנים היקרות באופיר(3). וכך מדגיש הרלב"ג: "עצי אלמוגים - קוראל בלע"ז והוא עץ גדל בקצת הימים". האלמוגים משתלבים היטב בין הזהב והאבנים היקרות כחומר גלם להכנת תכשיטים בניגוד לעצים פשוטים. בין האלמוגים היקרים מוכרים אלמוגי שמונה וורודים אדומים ושחורים. אחד מהם הוא האלמוג האדום (Corallium rubra) המפורסם כקישוט כבר אלפי שנים (תמונה 5). הוא גדל בצורת שיח בגובה והיקף של כ – 40 ס"מ. אלמוג זה מבוקש מאד משום שהוא קשה וניתן לליטוש. הענפים הדקים משמשים להכנת חרוזים (תמונה 6).
האלמוג כמין עץ
הקשר בין האלמוגים והעצים בא לידי ביטוי כבר בפסוקי המקרא שבהם מופיע המונח "עצי אלמוגים": (מלכים א' י י"א): "וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאופיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה". במצודת ציון (שם) "אלמוגים - הוא מין עץ יקר וחשוב". אלמוגים אלו היו אחד מחומרי הגלם שנעשה בהם שימוש בבנין בית המקדש הראשון: "ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית ה' ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה" (שם, י"ב). התייחסות המקורות לאלמוגים כעצים מבוססת על צורתם והעובדה שהם קבועי מקום וצבעוניים באופן המזכיר צמחים. ביטוי נוסף לגישה המזהה את האלמוג כעץ אנו מוצאים בדברי רב דימי (בבא בתרא, פ ע"ב): "דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו' ... כי אתא רב דימי אמר, הוסיפו עליהן: אלונים, אלמונים, אלמוגים; אלונים בוטני, אלמונים בלוטי, אלמוגים כסיתא. איכא דאמרי: ערונים, ערמונים, אלמוגים; ערונים ערי, ערמונים דולבי, אלמוגים כסיתא". הרשב"ם (בבא בתרא, פא ע"א) מפרש: "כסיתא - אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קוריי"ל".
רש"י בסוגייתנו מפרש: "אלמוג - עצי אלמוגים והוא נאה. טמאה - דבתר טבעת אזלינן, ופשוטי כלי מתכות טמאים. היא של אלמוג טהורה - דפשוטי כלי עץ הוא". הר"ש (כלים, שם) מפרש: "אלמוג - מעצי אלמוגים והוא מין ארז כדאמר בפרק המוכר את הספינה (פ ע"ב)". רש"י מכנה את טבעת האלמוג "פשוטי כלי עץ" ואילו הר"ש רואה באלמוג מין ארז כדברי הגמרא בבבא בתרא.
במאמר "כפיתו תרין ארזי בחבלא" (ברכות, נו א) הגדרתי את ה"ארזים" כעצי סרק ששימשו לבניין או לבניית כלים ואכן הפסוק במלכים מתאר את השימוש שנעשה באלמוגים בבית המקדש ובבית המלך. לרש"י המסעד הוא רצפה ואילו לרד"ק (דברי הימים ב', ט י"א) הכוונה לעמודים: "מסלות לבית ה' - ובספר מלכים הוא אומר מסעד לבית ה' ופי' יעמוד סמיכות התקרות". הרלב"ג (מלכים) פירש: "מסעד לבית ה' ולבית המלך - הנה בספר ד"ה כתוב תמורת זה מסלות ולזה אחשוב שבעליה אשר יעלה בה בית ה' מבית המלך עשה כדמות מעקה מעצי האלמוגים שיסמך האדם בהם במסלתו בזאת העליה וכו'".
שימוש בחומר בניין זה הוא מסורת עתיקת יומין שתחילתה במדינות הים התיכון ולאחר מכן בקריביים. ריפי האלמוגים בנויים ממרבצי גיר ושימשו כמקור לחציבת אבנים, לוחות ועמודים בדומה למחצבות גיר רגילות במקומות אחרים. מבנים עשויים אלמוגים מוכרים למשל בעיירות מהתקופה הקולוניאלית המוקדמת בין השנים 1750-1850 ששכנו בקרבת ימים טרופיים ואף רחוק יותר. עיקר הבנייה באבן אלמוגים הייתה של חזיתות מבנים כמו קירות כנסיות, המסגדים באיים המלדיביים, מבני שלטון, קומות הקרקע של מבני מסחר ועוד. הבנייה הייתה על ידי אבן אלמוגים טבעית ולא מטויחת.
גם בימינו קיימות חברות המציעות אבני אלמוגים לבנייה למעוניינים בהן בגלל כמה יתרונות. דפוסי המאובנים העדינים ומאפייני פני השטח הייחודיים של אבן אלמוגים תורמים לעיצוב המודרני. אבני אלמוגים מחוספסות ונחשבות לעמידות ביותר להחלקה מכל האבנים הטבעיות. בזכות החללים הרבים באבן הן משמשות כבידוד תרמי דבר ההופך אותן למתאימות ביותר לריצוף חיצוני של בריכות שחייה. תחומי יישום נוספים כוללים חיפוי קירות, בניית אח, בניית מרפסות בריכה, מקלחות, אזורי ג'קוזי, גינות וחללים פנימיים של בתי חוף.
 |
 |
|
| תמונה 5. אלמוג אדום צילם: Géry PARENT | תמונה 6. שרשרת עשוייה חרוזי אלמוג אדום |
הרחבה
האלמוגים הם בעלי חיים מושבתיים השייכים למערכת הנבוביים. כל פרט במושבה נקרא פוליפ והוא בנוי כעין כד שמסביב לפתחו זרועות ציד. תפקיד זרועות הציד לשתק את הטרף (סרטנים זעירים וכד'), בעזרת תאי צריבה, ולהכניס אותו דרך הפה אל חלל הפוליפ. בתוך תאי הפוליפ חיות בסימביוזה אצות הנקראות זואוקסנתלות. אצות אלו מעניקות לאלמוגים את צבעיהם היפים ותורמות לתחושה שהאלמוגים הם צמחים. האצות תורמות לאלמוג את תוצרי הפוטוסיניתזה (הטמעה) שהן מבצעות ובגללן האלמוגים מתפתחים בעיקר במים רדודים שהאור מצליח לחדור לתוכם. האלמוגים פעילים בדרך כלל בלילה ואז המושבות דומות לשדה פרחים צבעוני. בשעות היום הזרועות מתכווצות פנימה אל תוך הפוליפ והאלמוגים נראים כגושי סלע דוממים.
האלמוגים מתחלקים לשתי קבוצות ראשיות לפי מספר זרועות הציד בכל פוליפ:
א. סדרת אלמוגי ה – 6 בעלי 6 זרועות ציד או כפולות של מספר זה. בדרך כלל הפוליפים עטופים בשלד גירני שאותו הם מפרישים סביב גופם (תמונה 7). מסיבה זו האלמוגים מקבוצה זו נראים לנו כסלעים צבעוניים. לאחר שהאלמוג מת ותאי גופו נרקבים נותר רק השלד הגירני הנראה כגוש סלע לבן ומחורר (כל חור הוא מקומו של אחד הפוליפים).
ב. סדרת אלמוגי ה – 8 בעלי 8 זרועות (ורק 8). אלמוגים אלו נקראים גם אלמוגים רכים משום שבדרך כלל אינם מייצרים שלד גירני. משום מה דווקא כמה מהמינים בסדרת אלמוגי ה – 8 מייצרים שלד צבעוני בניגוד לשלד הגירני הלבן בסדרת אלמוגי ה – 6. כמה ממיני אלמוגי ה – 8 ידועים כאבני חן כבר מהעת העתיקה.
 |
 |
|
| תמונה 7. חתך אורך בפוליפ מקור | תמונה 8. שיטית – צילום תקריב של ענפי שיטית. כל "מרפסת" היא מקומו של פוליפ בודד שזרועותיו מכונסות. צילם: RevolverOcelot |
(1) מרג'אן (مرجان) הרשום ברמב"ם על פי המילונים בערבית פירושו: small pearls, corals. בלאו במלונו מביא מילה המציינת מי שעוסק בזה – מרגאני ומפרשה: מייצר פנינים, מוכר פנינים ובלועזית person who processes corals. על פי התאור ברמב"ם ברור למעלה מכל ספק שכוונתו לאלמוגים בלבד. מהתיאור המדוייק של הרמב"ם משתמע שהוא הכיר היטב אלמוגים חיים ולא למד עליהם רק בעזרת ציורים או דגימות יבשות. הכרות זו איננה צריכה להפתיע לאור כך שאחיו רבי דוד הפליג לרגל מסחר באבני חן באוקיינוס ההודי שם אף מצא את מותו בטביעה.
(2) מפי הרב זאב רודמן שמעתי פירוש אלטרנטיבי המדגיש דווקא את המרכיב הקשה שבאלמוג. "מוג" או "התמוגגות" פירושם המסה או התמוססות ("כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג") ואם כן "אל-מוג" הוא יצור שאיננו מתפרק גם לאחר מותו.
(3) מיקומה של אופיר נתון למחלוקת אך על פי המכנה המשותף לרוב הדעות הכוונה לאחת מהארצות השוכנות מסביב לים סוף.
תודות לרב זאב רודמן על הפנייה למקורות חשובים ולרב ד"ר חנוך גמליאל על התרגום מערבית.
מקורות עיקריים:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 119-220).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.