סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אמר רב כהנא: כגון כשות וחזיז – כשות

 

"לא תאכל עמו דברים הרעים. מאי נינהו? א"ר כהנא: כגון כשות וחזיז, ודגים קטנים ואדמה. אביי אמר: אפילו קרא וחבושא. רב פפא אמר: אפילו קרא וכופרא. רב אשי אמר: אפילו כמכא והרסנא. מינייהו פסקי חלבא, מינייהו עכרי חלבא" (כתובות, ס ע"ב).

פירוש: לֹא תּאכַל עִמּוֹ דְּבָרִים הָרָעִים. ושואלים: מַאי נִינְהוּ [מה הם] הדברים הרעים לחלב? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּגוֹן כְּשׁוּת וְחָזִיז (נבטי תבואה) וְדָגִים קְטַנִּים, וַאֲדָמָה. אַבַּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ קָרָא וְחַבּוּשָׁא [דלעת וחבוש]. רַב פַּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ קָרָא וְכוּפְרָא [דלעת וענפי דקל]. רַב אַשִׁי אָמַר: אֲפִילּוּ כַּמְכָּא וְהַרְסְנָא [כותח ודגים קטנים], כי מכל אלה מִינַּיְיהוּ פָּסְקֵי חַלְבָּא, מִינַּיְיהוּ עָכְרִי חַלְבָּא [מהם המפסיקים את החלב, מהם העוכרים את החלב] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: כשות הקורנית          שם באנגלית: Dodder           שם מדעי: Cuscuta epithymum

שם נרדף במקורות: כשותא    שמות בשפות אחרות: ערבית - שַעַר אל-ע'וֹלָה, ח'ניק אלכרסנה


נושא מרכזי: כיצד פוגע הכשות באיכות ההנקה?
 

על הכשות כצמח רפואי ראו בהרחבה במאמר "אמר רב ששת: כשות אין בהן משום רפואה".


רב כהנא כלל את הכשות (לזהותו ראו במאמר "ואזיל מרורא דכשותא וקלי ליה זיהריה") בין המאכלים הנחשבים למזיקים למניקה. מדברי הגמרא לא ברור האם הכשות נכלל בין המינים המפסיקים את הפרשת החלב או פוגעים באיכותו ("עכרי חלבא"). בשורות הבאות אנסה להעלות השערות לגבי השפעתו על החלב מתוך מודעות למגבלות הקיימות בהשוואה בין הידוע לנו היום לבין האמור בגמרא. בהצעתי איני בא לקבוע מסמרות אלא לתאר אפשרות סבירה לאור הידע המדעי שאין בה כדי לשלול הסברים נוספים כמו למשל "השתנות הטבעים".

ראשית יש להדגיש שהמחקרים הרבים אותם סקרתי עוסקים במינים שונים של כשות ולא בהכרח במין הספציפי שהיה נפוץ באזורנו (ארץ ישראל ובבל) אך אני מניח שקיים דמיון משמעותי בין המינים השונים הנכללים בסוג Cuscuta מה גם שתוצאות דומות התקבלו בכמה מהמינים. בנוסף יש להדגיש שרוב הניסויים נערכו בבעלי חיים. אמנם פיסיולוגית הרבייה של כמה מהיונקים דומה לאדם ובמיוחד זו של החולדות אך למרות זאת יש להתייחס למחקרים בזהירות.

ממחקרים שונים(1) משתמע שלמיני כשות יש השפעות הורמונאליות והשפעות דמויות אסטרוגן. במחקר (2) שבדק את השפעת המין Cuscuta australis על גודל השחלות ורמת האסטרוגן בחולדות נמצא שלמרות שמשקל השחלות לא עלה בעקבות הזרקת מיצוי של כשות הרי שריכוז האסטרוגן עלה באופן משמעותי. השפעה זו קשורה כנראה לריכוזים גבוהים של פלבונואידים (3). מאידך גיסא מקובל לראות באסטרוגן הורמון המעכב את יצירת החלב במניקות.(4) אם נסכם את המידע שברשותנו הרי אכילת כשות גורמת לעליית ריכוז האסטרוגן או משפיעה בדומה לאסטרוגן ומפסיקה את ייצור החלב במינקת. אפשרות נוספת למנגנון עיכוב יצירת החלב היא השפעתה המעכבת של הכשות על מערכת העצבים המרכזית. לאור העובדה שהפרשת החלב מבוקרת לא רק על ידי מערכת ההפרשה הפנימית אלא גם על ידי גירויים עצביים ניתן להניח ששיתוק או הפחתת רמת הפעילות שלהם תגרום להפחתה בהפרשת החלב.הכשות עלולה להפחית את הפרשת החלב גם בכך שהיא גורמת לאיבוד נוזלים כתוצאה משלשולים. צריכת כשות גורמת לתחושת צמא ויובש בפה המעידה גם היא על איבוד נוזלים.

כיוון שונה לחלוטין להשפעת הכשות איננו הפסקת ייצורו אלא "עכירתו" ("מינייהו עכרי חלבא") כלומר "קילקולו". ניתן להניח ששינויים מסויימים בטעם החלב בגלל מרכיב או מרכיבים העוברים אליו ממזון האם גורמים לתינוק להפסיק לינוק. על רגישותו של התינוק לטעמו וריחו של החלב עד כדי אפשרות לזהות בעזרתם את אמו אנו לומדים בגמרא בכתובות (ס ע"א): "סומא מנא ידע? אמר רב אשי: בריחא ובטעמא". בדרך זו ניתן לפרש מדוע "כמכא" נכללים בין ה"דברים הרעים". הרי"ף (כתובות, כה ע"א) גורס "שמכי": "רב אשי אמר אפילו שמכי ושכרא והרסנא מינייהו פסקי חלבא ומינייהו עכרי חלבא פירוש שמכי בצלים גדולים".

גם ברפואת הצמחים המודרנית הכשות אינה מומלצת לנשים בהריון או בתקופת הנקה. ייתכן וניזקו נובע מהחומר הפעיל הגורם לניטרול ארס נחש כמתואר בגמרא עבודה זרה (לא ע"ב) ובמסכת שבת (קט ע"ב): "האי מאן דבלע חיויא לוכליה כשותא במילחא ולירהטיה תלתא מילי. רב שימי בר אשי חזייה לההוא גברא דבלע חיויא, אידמי ליה כפרשא, אוכליה כשותא במילחא, וארהטיה קמיה תלתא מילי ונפק מיניה גובי גובי"(5) מפרש רש"י: "אידמי ליה כפרשא - תופסו ומייסרו, שהפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם, ומת הנחש בתוכו". מדריכי הנקה מודרניים כמעט ואינם מטילים מגבלות על תפריט מניקות אך יחד עם זאת מציינים שסוגי מזון חריפים, מתובלים או בעלי טעם חזק עלולים לגרום לתגובה שלילית של התינוק משום שהם עלולים לשנות את הריח והטעם של החלב. 

 

 
תמונה 1. כשות השדות  
מין פולש שהגיע לארץ בראשית המאה ה - 20
      תמונה 2. כשות השדות
ניתן לראות בתמונה את הגבעולים הלופתים את הפונדקאי.

 


(1) Qin D. N., 'Effects of flavonoids from Semen Cuscutae on the reproductive system in male rats', 2000, Asian J Androl. 2 (2) pp:99-102.
Umehara K. et al, ' Isolation of a new 15-membered macrocyclic glycolipid lactone, Cuscutic Resinoside a from the seeds of Cuscuta chinensis: a stimulator of breast cancer cell proliferation' 2004, Planta Med. 70(4) pp:299-304.
(2) Sarto, Mulyati et al, 'The effect of Tali Putri (Cuscuta australis R.Br., 1801) Infusion on ovarian weight and serum estrogen level in Wistar rats (Rattus norvegicus Berkenhout,1769)', 2008
(3) Rosenberg Zand, R. S. et al, 'Steroid hormone activity of flavonoids and related compounds', 2000, Breast Cancer Research and Treatment, 62 (1), pp:35-49.
(4) Kochenour N. K., 'Lactation suppression', 1980, Clin Obstet Gynecol. 23 (4) pp:1045-59.

(5)  פירוש: האי מאן [מי] שבלע חיויא [נחש] לוכליה כשותא במילחא, ולירהטיה תלתא מילי [שיאכילנו כשות במלח ויריץ אותו שלושה מילין]. ומסופר: רב שימי בר אשי חזייה לההוא גברא דבלע חיויא [ראה אדם אחד שבלע נחש]. אידמי ליה כפרשא [ונדמה לו רב אשי לאותו אדם כפרש] אוכליה כשותא במילחא וארהטיה קמיה תלתא מילי, ונפק מיניה גובי גובי [האכילו רב שימי כשות במלח והריצו לפניו שלושה מילין, ויצא ממנו הנחש חתיכות חתיכות].(6)

 

לעיון נוסף:

כשות השדות באתר צמח השדה.
בפורטל "הדף היומי":

הכשות כצמח טפיל – "האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי מיחייב משום עוקר דבר מגידולו" (שבת, קז ע"ב).
הכשות כצמח רפואי – "אמר רב ששת: כשות אין בהן משום רפואה" (שבת, קט ע"א).
הכשות כתבלין לשיכר – "כשותא חזי לשיכרא" (מועד קטן, יב ע"ב).
לזיהוי הכשותא - "ההוא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה" (בבא מציעא, מב ע"ב).
לזיהוי הכשותא ומהו גוונה – "האי ריאה דדמיא ככשותא, וכמוריקא" (חולין, מז ע"ב). 
 

 



 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר