סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

כומתא וסודרא

מועד קטן טו ע"א

 
"והצרוע... וראשו יהיה פרוע... רבי עקיבא אומר: נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד, מה הוייה האמורה בבגד - דבר שחוץ מגופו, אף הוייה בראש - דבר שחוץ מגופו. מאי לאו - אתפילין? - אמר רב פפא: לא, אכומתא וסודרא {כלומר שיהא ראשו מגולה מכומתא וסודרא}".

קשה, הכיצד נצטוה מצורע לגלות ראשו מכומתא וסודרא, הלא אדרבה אמרו לעיל בעמוד זה: "מצורע מהו בעטיפת הראש? תא שמע: ועל שפם יעטה - מכלל שחייב בעטיפת הראש, שמע מינה", הרי שראשו חייב להיות דוקא מכוסה! וכמו שתיארו את העטיפה לגבי אבלות: "אביי אשכחיה לרב יוסף דפריס ליה סודרא ארישיה, ואזיל ואתי בביתיה" (מסכת מועד קטן דף כד ע"א).

כמו כן קשה על דברי התוספות: "(מנודה) מהו בעטיפת הראש אמר רב יוסף תא שמע - ולא נראה לו דברי רב פפא דמוקי ראשו יהיה פרוע אכומתא וסודרא". וכתב עליו המהרש"א: "הוא מגומגם שפתחו במנודה וסיימו לאתויי ראיה ממצורע ונראה להגיה בתוספות מצורע מהו כו' וק"ל".
לשתי הגרסות שבתוספות קשה, מה הרוויחו התוספות בכך שרב יוסף חולק על רב פפא? הניחא לרב יוסף אך לרב פפא קשיא, שהרי מצורע חייב לכולי עלמא בעטיפת הראש כנדרש מהפסוק.

עוד קשה, שאמרו בויקרא רבה פרשת אמור פרשה כז; ובפסיקתא דרב כהנא פיסקא ט, ה שאמר הקב"ה לישראל לא הטרחתי עליכם, לא אמרתי לכם שתהו קורין קרית שמע לא עומדים על רגליכם ולא פורעים את ראשיכם, משמע שמהדין כך ראוי היה לעשות, ודרך כבוד היא זו. כך טען השואל בשו"ת חתם סופר חלק ה השמטות סימן קצא. וענה החתם סופר: "דבימיהם היה גילוי ראש כחוצפה וקלות ראש ומזה נהגו לכנות גילוי ראש בשם קלות ראש כמבואר במסכת כלה דקרי ליה עז פנים וממזר בן הנדה והמכסה ראשו היה להם כמתפלל בכובד ראש כדאמרי' ליה אימיה לר"נ [רב נחמן בר יצחק] כסי רישך כי היכי דליהוי אימתא דשמיא... עד שבא האפיפיור הידוע והשכיל ואמר הלא טוב יותר להראות הכניעה בראשו... ותיקן שכל ההכנעה בשעת עבודתם יהיה בהכנעות הראש בהסיר המצנפת". אך קשה שהרי מדרשי ויקרא רבה ופסיקתא דרב כהנא מדרשים קדמונים הם וכיצד יזכירו מנהג שתיקן האפיפיור.

אלא שכומתא וסודרא אינם בכלל עטיפה וכיסוי הראש. כומתא וסודרא הם כובעים מכובדים, ככתוב: (שמות כח, מ) וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. ולרבי עקיבא מצורע אסור בהם, ולדעת הרי"ץ גיאת הוא הדין באבל. חובת מצורע ואבל היא דוקא בעטיפת הראש כולו, בסודר או בטלית, שדרך הכנעה היא זו, כמבואר בקישור זה.

עוד על כך בקישורים אלו:
עזות פנים, עזות מצח
עיטוף כיצד?
עטופה כאבל



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר