טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים, מי ידעינן – גמל

"והלועז ששמע אשורית יצא וכו', והא לא ידע מאי קאמרי? מידי דהוה אנשים ועמי הארץ. מתקיף לה רבינא: אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים, מי ידעינן? אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא הכא נמי מצות קריאה ופרסומי ניסא" (מגילה, יח ע"א).

פירוש: שנינו במשנה: והלועז ששמע אשורית יצא. ותוהים: והא לא ידע מאי קאמרי [הרי איננו יודע מה שהם אומרים] שהרי איננו מבין עברית, וכיצד יצא ידי חובתו בעברית? ומשיבים: מידי דהוה [כשם שהוא] הדבר ביחס לנשים ועמי הארץ שאף הם אינם מבינים עברית כראוי, ובכל זאת יוצאים ידי חובתם בקריאתה. ועוד מתקיף לה [מקשה עליה] רבינא, על השאלה ששאלנו כיצד יוצא אדם כשאינו מבין את לשון המגילה: אטו אנן [וכי אנו] אף החכמים, האם הביטוי "האחשתרנים בני הרמכים" הכתוב במגילה מי ידעינן [האם אנו יודעים, מבינים] מה הוא? אלא העיקר הוא שיש מצות קריאה ופרסומי ניסא [ופירסום הנס] בכלל, והכא נמי [כאן גם כן] כאשר קוראים ללועזים בעברית מצות קריאה ופרסומי ניסא [ופרסום הנס] יש בדבר, ודי בכך (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: גמל   שם באנגלית: Arabian camel Dromedary   שם מדעי: Camelus dromedarius

שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות)


נושא מרכזי: מהם האחשתרנים?

לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.

הנסיון לזהות את האחשתרנים עלול להראות יומרני עד בלתי אפשרי, בהשוואה לכל מיני הצמחים ובעלי החיים בהם עסקנו עד עתה, משום שייתכן שאפילו בדורו של רבינא הם לא היו מוכרים. מקריאה פשוטה של דברי רבינא ניתן להסיק שגם החכמים לא הכירו אותם אך הר"ן (שו"ת הר"ן סי' עט) הציע כאפשרות שהחכמים ידעו את פירוש שמות אלו ורק הציבור הרחב לא ידע (יש שסבר שרק עמי הארצות והנשים לא הכירו את האחשתרנים):

"... אמרתי אולי מה שאמרו רז"ל אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים מי ידעינן מאי היא, לא היתה כונתם לומר שחכמי התלמוד לא היו יודעין זה, אלא לומר שהכלל לא היו בקיאין בו ואפילו אותן שאינן מכלל עמי הארץ מפני שהמלות האלה זרות ואין להן חברים במקרא, ואעפ"כ ענינם ופירושם היה מקובל בידם, ולזה אמרתי אולי הלעז ההוא הוא מקובל בפירוש המלות ואין להעביר המנהג מפני אותו טעם וכו'".

בין כך ובין כך, לשמחתנו, לא נרתעו המפרשים מקושי זה והעלו כמה הצעות שאותן אציג בשורות הבאות:

את האחשתרנים אנו פוגשים בפסוק במגילת אסתר (ח י'): "וַיִּכְתּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרשׁ וַיַּחְתּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים". מפרש רש"י: "האחשתרנים - מין גמלים הממהרים לרוץ". הצעה מעניינת הובאה בדברי היעב"ץ (מגילה, שם): "האחשתרנים בני הרמכים. ראיתי בדברי כותבי חידושי המדינות שעדיין ידועים הם ומצויים בארץ פרס, והם מין גמל, בשתי חטוטרות, ושמונה רגלים, והם קלי המרוץ מאד". שמונה רגלים לגמל דבר שלא ייתכן אך גמל בעל שתי חטוטרות מוכר היטב (תמונה 2). הרב א. צ. לונצר הפנה את תשומת לבי לכך שבפרסית "השת" (هشت) הוא 8 ו"שתר" (شتر) הוא גמל. קשר זה לשם אחשתרנים עשוי להסביר את מקור "כותבי חידושי המדינות". ניתן לשער שמשמעות השם "בעל שמונה רגליים" הוא בכך שמדובר בגמל הרץ במהירות רבה(1) ואכן לדברי בעל "חשוקי חמד" (2). המצטט את היעב"ץ ייתכן והכוונה ל"גמלא פרחא" (על גמל זה ראו במאמר "ליחוש לגמלא פרחא") :

"... ונראה שודאי ניכרים ונודעים הם גם לבעלי התלמוד, ובלי ספק שגמלא פרחא הנזכר כמה פעמים בגמרא, איהו מינייהו הוא, א"כ מזה שאמרו מי ידעינן, ע"כ פירושו שאין אנו יודעים מלות האחשתרנים בני הרמכים, לדעת על מה נקראו כך בשמות הללו, מאיזה לשון הם ומה ענינם, עכ"ל. וא"כ אולי אם יאמרם בפרסית יצא ידי חובתו".

האבן עזרא מצטט "יש אומרים" הסבורים שהאחשתרנים הם פרדים: "אחשתרנים - י"א הפרדים". מתוך פירושו בהמשך הפסוק נראה שהוא קיבל את פירוש זה: "הרמכים - הן הסוסיות וכן בלשון ישמעאל שרוב מתכונתה כדרך לשון הקדש ובני הסוסיות חזקים מבני האתונות". הפסוק הדגיש שמדובר בפרדים בני סוסה ולא בני חמור. אמנם גם ההכלאה ההפוכה בין סוס ואתון אפשרית אך היא נדירה יותר והצאצא (Hinny) קטן יותר ופחות מתאים לעבודה. על השימוש בפרד כבהמת רכיבה מלכותית ראו במאמר "מכר את הקרון לא מכר את הפרדות".

בשו"ת הר"ן (סי' ע"ט) מובא הסבר דומה אך מפורט יותר:

"ועיינתי בדברי מפרשי הפסוק ומהם אומרים האחשתרנים מלה מורכבת וענינה אחש תרין והנו"ן נוספת והיו"ד והמ"ם סימן הרבים, וענינה בהמות חשובות באות משני מינים והם הפרדים, ומפני שיש מהם שאמם סוסיא ומהם שאמם חמורה אמר בני הרמכים כלומר בני סוסיות שהם חשובים יותר, זהו מה שפירשו בו קצת המפרשים וכו'".
 

תמונה 1.  גמל חד דבשתי		תמונה 2.  גמל דו דבשתי

 (1) גם היום אנו משתמשים בהגזמת איברים כדי להדגיש תכונות מסויימות. למשל "שתי ידיים שמאליות", "אוזניים ארוכות", "עיני נץ".
(2) הרב יצחק זילברשטיין נולד בשנת תרצ"ד (1934) בפולין, ועלה לארץ בילדותו.
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.