סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

שתי שורות של פול המצרי מותר – לוביה

 

"אמר עולא, בעו במערבא: הפקיע תלם אחד על פני כולה מהו? אמר רב ששת: בא ערבוב וביטל את השורה. רב אסי אמר: אין עירובו מבטל את השורה. איתיביה רבינא לרב אשי: הנוטע שתי שורות של קישואין, שתי שורות של דילועין, שתי שורות של פול המצרי מותר. שורה אחת של קישואין, ושורה אחת של דילועין, ושורה אחת של פול המצרי אסור! שאני הכא דאיכא שראכא" (שבת, פה ע"ב).

פירוש: אָמַר עוּלָּא: בָּעוּ בְּמַעַרְבָא [שאלו במערב, בארץ ישראל]: הִפְקִיעַ (פתח) תֶּלֶם אֶחָד עַל פְּנֵי כוּלָּהּ, שמסביב לערוגה חפר תלם אחד, האם נחשב הוא כמפסיק בין הערוגות (גאונים, תוספות). אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בָּא העִרְבּוּב של הערוגות זו בזו וּבִיטֵּל אֶת הַשּׁוּרָה, ועל ידי תלם זה אין עוד הפרש בין הערוגות. רַב אַשִׁי אָמַר: אֵין עֵירוּבוֹ מְבַטֵּל אֶת הַשּׁוּרָה. אֵיתִיבֵיהּ [הקשה לו] רָבִינָא לְרַב אַשִׁי ממה ששנינו במשנה: הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל קִישּׂוּאִים ושְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל דִּילּוּעִין ושְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי מוּתָּר. שניכר כל מין לעצמו. אבל אם נטע שׁוּרָה אַחַת שֶׁל קִישּׂוּאִים וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל דִּילּוּעִין וְשׁוּרָה אַחַת שֶׁל פּוֹל הַמִּצְרִי אָסוּר, שבשורה אחת אין כדי היכר לכל מין. והאם לא נלמד מכאן שתלם אחד בלבד מתערב באחרים ואינו ניכר לעצמו? ענה לו רב אשי: המקרה במשנה יוצא מן הכלל, שָׁאנֵי הָכָא דְּאִיכָּא שְׁרָאכָא [שונה כאן שיש ענפים נמשכים], שהמינים הללו ענפיהם ארוכים ונוחים להסתבך זה בזה והם מבטלים את התלם שביניהם, אבל שאר ירקות שאינם כן, תלם אחד דיו להפריד ביניהם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: לוביה    שם באנגלית: Cow Pea    שם מדעי: (Vigna unguiculata (Vigna sinensis

שם נרדף במקורות: פול המצרי, רוביא, שעועית    


נושא מרכזי:  מהו פול המצרי? (על ה"פול" קראו במאמר "אף המקפה של גריסין ושל פול"). 

 
המשימה של זיהוי הפול המצרי מורכבת מאד ועל כך ראו במאמר "פול המצרי שזרעו לזרע". מסוגייתנו נוכל להסיק שפול המצרי הוא צמח בעל ענפים ארוכים ומסועפים המסתבך בצמחים שסביבו ובלשון הגמרא "שראכא". מפרש כאן רש"י: "דאיכא שראכא - זמורותיהן ארוכות ומתערבות הרבה מלמעלה, ונראה עירבובן במקומות הרבה". הרמב"ם מפרש את המשנה בכלאים (פ"ג מ"ד) על פי תירוצו של רב אשי: "אם נטע שתי שורות מכל מין הרי הן נראין כאלו הן שדה של קשואין ושדה של דלועין ושדה של פול המצרי, ובתנאי שיהיה תלם בין כל שתי שורות של מין זה ושתי שורות של המין השני. אבל אם היתה שורה שורה אחת מכל מין משלשת המינים האלו הרי זה אסור מפני שנראים הכל מעורבים, וכאלו זרע במפולת יד. ואין התלם שבין שורה לשורה מועיל בשלשת מינים אלו בלבד מפני שעליהם מתפשטין הרבה ומסתרכין זה על זה ויתערבבו השורות יחד, וכך אמרו בתלמוד שאני הכא דאיכא שדאכי".
  

      
תמונה 1. לוביה        
צילם: HeraldDesa
 

תמונה 2. לוביה מצרית – שימו לב לקנוקנות בעזרתן הצמח מטפס

 

    
תמונה 3. לוביה מצרית – פרח
 
  תמונה 4. לוביה מצרית - ניתן לראות את התפתלות הגבעולים ויצירת "צמות"

  

מקורות עיקריים:

י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 118).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 28).

לעיון נוסף:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 168). הרחבה בזיהוי השעועית.
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 92-95).
לוביה מצרית באתר צמח השדה
גרגרנית ערבית  באתר צמח השדה




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר