סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין – תורמוס תרבותי

 

"מאן תנא להא דת"ר: לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין ותניח לתוך התנור ערב שבת עם חשכה, ואם נתנן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו. כיוצא בו: לא ימלא נחתום חבית של מים ויניח לתוך התנור ערב שבת עם חשכה, ואם עשה כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו. לימא ב"ש היא ולא ב"ה? אפילו תימא בית הלל, גזירה שמא יחתה בגחלים" (שבת, יח ע"ב).

פירוש: ושואלים: על פי סיכומים אלה מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן [מי הוא ששנה משנה זו ששנו חכמים]: לֹא תְּמַלֵּא אִשָּׁה קְדֵרָה עֲסָסִיּוֹת וְתוּרְמְסִין (מיני קטניות) וְתַנִּיחַ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר כדי לבשלם בעֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. וְאִם נְתָנָן לא רק שאסורים ביום השבת עצמו, אלא אף לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין באכילה מיד עם צאת השבת, וצריך להמתין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, כלומר, שיעור זמן המספיק לבישול תבשיל זה מתחילה, כדי שלא יהנה ממלאכה שנעשתה בשבת. וכַּיּוֹצֵא בּוֹ אמרו: לֹא יְמַלֵּא נַחְתּוֹם (אופה) חָבִית שֶׁל מַיִם וְיַנִּיחַ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת, עִם חֲשֵׁכָה כדי להרתיח את המים שבתוכה, וְאִם עָשָׂה כֵּן אף לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין המים מיד עם צאת השבת עד כדי זמן בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מתחילה. והאם לֵימָא [נאמר] שתוספתא זו לדעת בֵּית שַׁמַּאי הִיא, וְלֹא לדעת בֵּית הִלֵּל? ומשיבים: אֲפִילּוּ תֵּימָא [תאמר] כי היא לדעת בֵּית הִלֵּל, ובמקרים אלה אף לדעתם גְּזֵירָה גזרו חכמים מחשש שֶׁמָּא יַחְתֶּה (ינער) המבשל את הגֶּחָלִים כדי להחיש את הבישול (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 


שם עברי: תורמוס תרבותי   שם באנגלית: White Lupin   שם מדעי: (Lupinus albus (termis

שם נרדף במקורות: תורמוסא    שמות בשפות אחרות: ערבית - תורמוס


נושא מרכזי: האם בישול ממושך עשוי לסלק את טעמו המר של התורמוס?

 

זרעי התורמוס עשויים לשמש כמזון עשיר בחלבון ושמן אך הם מכילים חומרים רעילים ממשפחת האלקלואידים המעניקים לצמח טעם מר. חומרים אלו מגינים עליו משיני אוכלי עשב ואוכלי זרעים. על מנת להכשירו למאכל אדם נהגו להשרותו פעמים רבות במים. במסכת ביצה (כה ע"ב) מתואר אופן ההכנה של התורמוס: "ממשמע שנאמר ויעזבו את ה', איני יודע שלא עבדוהו? ומה תלמוד לומר ולא עבדוהו? אמר רבי אלעזר: אמר הקדוש ברוך הוא: אפילו כתורמוס הזה, ששולקין אותו שבע פעמים ואוכלין אותו בקנוח סעודה לא עשאוני בני". מפרש שם רש"י: "תורמוס - מין קטנית, עגול כמין עדשה ורחב כמעה קטנה, והוא מר מאוד, עד ששולקין אותו שבע פעמים ונעשה מתוק וטוב עד שיאכל למטעמים בקנוח סעודה". השאלה שבה נדון היא האם גם בישול ממושך עשוי להוות דרך להפטר מהטעם המר של הזרעים.

מתוך פירוש רש"י לתוספתא המובאת בסוגייתנו משתמע שהוא מועיל: "עססיות ותורמסין - מיני קטניות, וצריכין בישול יותר". מתוך דבריו נוכל להסיק שגם בישול ממושך מועיל להכנתם. הרב קאפח בפירושו לרמב"ם (הלכות שבת, פ"ג הלכה י"ב) סבור שבשול ארוך ככל שיהיה לא מסלק את המרירות אלא רק שליקה ושפיכת המים לפחות 7 פעמים. עובדה זו מאפשרת להבין את דברי הרמב"ם הסובר שתורמוסים הם מהירי בישול. הבישול שבו עוסקת התוספתא הוא רק לאחר שהתורמוס נשלק פעמים רבות ובשלב זה ניתן לבשלו במהירות. במונחים כימיים המחלוקת היא האם בישול ממושך גורם לחומרים האלקלואידים המרים הנמצאים בזרעים להתפרק ולהפוך לחומרים שאינם מרים, או שהדרך היחידה לסלקם היא על ידי השריית הזרעים במים והמסת החומרים האלקלואידים במים. במחלוקת רש"י והרמב"ם בדגש על התורמוסים הרחבתי במאמר "לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין".

מחקרים העוסקים ביעילות השימוש בזרעי תורמוס כמזון לבהמות מצאו שהם עשירים במיוחד בתרכובות חשובות להתפתחות בעלי חיים ואת בעיית הרעילות ניתן לפתור בקלות על ידי השרייה במים. רוב התרכובות האלקלואידיות הרעילות של התורמוס מסיסות היטב במים כך שאכן ה"שליקה שבע פעמים" היא שיטה יעילה להכשרתו למאכל. בספרות העוסקת בתופעות רעילות התורמוס ניתן למצוא שהרתחה ממושכת ביחס של 4 חלקים מים לעומת חלק אחד של זרעים די בה כדי לסלק את החומרים הרעילים.

 

      
 תמונה 1. תורמוס תרבותי          צילם:  Ghislain118    תמונה 2. זרעי תורמוס תרבותי        באדיבות עודד כהן

 

מקורות עיקריים:

Erba?, M. et al, 'Some chemical properties of white lupin seeds (Lupinus albus L.)', 2005, Food Chemistry, 89 (3), pp. 341–345

לעיון נוסף:

בפורטל הדף היומי:

"חזא תורמוסא דשלקי להו עובדי כוכבים ואכלי ישראל" - על מעמדו של התורמוס כמזון.
"וסופה דומה כתורמוס" - על גודלו וצורתו של גרגיר התורמוס.
 



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר