|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
שחורות וליקט לבנות לבנות וליקט שחורות – תאנה
"איתיביה רב יהודה לשמואל: רבי יהודה אומר אפילו מתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות. רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. והא הכא מתעסק הוא ורבי יהושע נמי לא קא פטר, אלא מן מינא למינא אבל בחד מינא אפילו רבי יהושע מחייב" (כריתות, יט ע"ב).
פירוש: איתיביה [הקשה לו] רב יהודה לשמואל, שאמר כי מתעסק בשבת פטור, ממה ששנינו במשנתנו, ר' יהודה אומר: אפילו מתכוין ללקט תאנים וליקט ענבים, ענבים וליקט תאנים, או התכוון ללקוט שחורות וליקט לבנות, לבנות וליקט שחורות ר' אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. ויש לשאול: והא הכא [והרי כאן] מתעסק הוא, שלא עשה מה שהתכוון אליו, ור' יהושע נמי לא קא פטר [גם כן אינו פוטר] אלא כשטעה מן מינא למינא [בין מין למין], בין תאנים לענבים, או בין תאנים שחורות ללבנות, אבל בחד מינא [במין אחד], כגון שנתכוון ללקט תאנה לבנה זו וליקט תאנה לבנה אחרת אפילו לדעת ר' יהושע מחייב [מתחייב חטאת]! (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תאנה שם באנגלית: Common Fig שם מדעי: Ficus carica
לריכוז המאמרים שנכתבו על התאנה הקש/י כאן.
החלוקה הראשית של זני התאנה המקובלת היום היא על פי תלות התפתחות הפגות ל"פרי" בהאבקת הפרחים בתוך חלל הפגה. קיימים זנים פרתנוקרפיים שאינם זקוקים להאבקה לעומת זנים שבהם פגות שאינן מואבקות נושרות מיד לאחר הופעתן. האבקה מתבצעת בעזרת הצרפגיות שהן צרעות סימביוטיות המעבירות אבקה מפגות בעצי "זכר" לפגות בעצי "נקבה". באזורים בהם שולטים הזנים הפרתנוקרפיים אין צורך בעצי "זכר" לכן הם נעקרים או מורכבים. עצי ה"זכר" משמשים בטבע כ"מדגרות" בהן מתפתחות הצרפגיות לכן באזורים שבהם אין עצי "זכר" לא ניתן למצוא אותן (ואין בהן צורך כמאביקות). בישראל שולטים הזנים הפרתנוקרפיים לכן נדיר מאד למצוא ב"תאני גן" צרעות והבדיקה לפני האכילה מיועדת אך ורק לגלות את הרימות של זבוב הפירות הים תיכוני. הזנים מטורקיה וקליפורניה תלויים בהאבקה לכן התפתחות כל תאנה תלוייה בחדירת צרפגית.
|
 |
 |
|
| תמונה 3. תפרחת תות עץ | תמונה 4. פגת תאנה בשלב מוקדם צילמה: תהילה רענן |
תמונה 5. הצרעה סיקופאגה (טפילת פגות השקמה)
עצי זכר ועצי נקבה
לפני שנפנה לעסוק בקשר שבין הפגות והצרפגית נתאר את טיפוסי עצי התאנה שאנו פוגשים. התאנה היא עץ דו-ביתי. מבחינים בעצים נקביים, שאת פריים אנו אוכלים, ובעצים זכריים, שפריים יבש, ספוגי ואינם ראויים למאכל. הגדרת התאנה כעץ דו-ביתי כרוכה בהסתייגות משום שלמעשה בכל פגה יש גם פרחים זכריים (כשליש ממספר הפרחים) וגם פרחים נקביים (הפרחים הזכריים מרוכזים בסמוך לפי הפגה ואילו הפרחים הנקביים מרוכזים בחלקה התחתון) ולכן נכון יותר להגדירה כעץ חד-ביתי. בסך-הכל יכולים להימצא בפגה עד כ - 220 פרחי זכר בעלי 3-5 אבקנים המייצרים אבקה רבה. הסיבה להגדרת התאנה כעץ דו-ביתי נובעת מהעובדה שמבנה הפרחים הנקביים בעצים ה"זכריים" שונה ממבנה הפרחים הנקביים בעצים ה"נקביים" ולכן הם אינם מואבקים. הדבר גורם לכך שעצי הזכר אינם מייצרים זרעי תאנה אלא מהווים "מדגרה" לגידול צאצאי הצרעה (הפירוט יופיע להלן). הפרחים הנקביים בשני סוגי העצים מקדימים "לפרוח" לפני הפרחים הזכריים דבר החיוני למחזור החיים המשותף לצרעות ולפגות.
תאני גן ותאני בור
התאנים התרבותיות הנקראות "תאני גן", נשתלות במכוון על ידי האדם בשטחי עיבוד. עצים אלו, רובם ככולם עצים נקביים שהאדם טיפח במשך דורות רבים, והם מצטיינים בזנים רבים ובפירות איכותיים. כדי לשמור על אחידות הזנים, מרבים אותם אך ורק ברבייה אל-מינית (וגטטיבית), על-ידי ייחורים והרכבות. זני התאנה בארץ ישראל הם פרתנוקרפיים (אינם זקוקים להאבקה על מנת לפתח פגות אכילות) ולכן אין נהוג לגדל בארץ תאנים זכריות ואין מוצאים אותן בין "תאני הגן". בשטחים נטושים מצויות "תאני בור". עצים אלו, רובם פליטי תרבות שנבטו מזרעים. מסיבה זו, עצים אלו שונים מאד מהוריהם ונושאים בדרך כלל פירות בעלי איכות ירודה. לרמה הירודה של פירות אלו תורמים גם דלות הקרקע וחוסר העיבוד החקלאי. בין תאני הבור כמחצית העצים הם זכריים בעלי פירות שאינם ראויים למאכל אדם ומחצית עצים נקביים. תאני בור אלו, הנובטים בשטחים מעובדים נעקרים או מורכבים על ידי החקלאים ולכן מוצאים אותן בעיקר במקומות נטושים.
תפקיד הצרפגית
הצרפגיות הן צרעות שבהן קיימת דו פרצופיות זוויגית קיצונית. הזכרים חסרי כנפיים וכל תפקידם הוא להפרות את הנקבות המתפתחות בתוך שחלות הפרחים הנקביים של הפגה. לעומתם הרי שהנקבות הן בעלות כנפיים ולאחר ההפריה הן יוצאות מתוך השחלות שבתוכן התפתחו, חולפות על פני הפרחים הזכריים של הפגה וקולטות מהם גרגירי אבקה. כאשר גרגירי האבקה על פני גופן הן יוצאות מחוץ לפגה ומתעופפות לדרכן. הצרפגיות נמשכות לריחות המופרשים על ידי פגות בשלב המתאים וחודרות לתוכן על מנת להטיל ביצים. תוך כדי החדירה לתוך הפגה נפגעות כנפיהן והן נשארות בדרך כלל עד סוף חייהן בפגה.
תפקיד עצי הזכר ועצי הנקבה
כאמור, הן בעצי הזכר והן בעצי הנקבה רוב הפרחים הם נקביים אלא שהם שונים במבנם. עמודי העלי בפרחים הנקביים בעצי ה"זכר" קצרים (תמונה 7) ולכן הצרעה החודרת לתוך חלל הפגה מסוגלת להטיל בשחלותיהם ביצים. צינור ההטלה של הצרעה ארוך יותר מאשר עמוד העלי ולכן אין הוא חוסם אותו מלהגיע אל השחלות. מביצים אלו בוקעים זחלים הגורמים בעזרת חומרים המופרשים מגופם לשחלות להפוך לעפצים. הזחלים ניזונים מהחומר הצמחי של העפצים מתפתחים ומתגלמים. משחלות אלו שנאכלו לא מתפתחים זרעים ולאחר סיום הגלגול יוצאים מתוכם זחלי הצרעות. פגות אלו משמשות למעשה כמדגרות עבור הצרעות ואינן מייצרות זרעים. לעומת זאת פרחי הנקבה בעצי ה"נקבה" הם בעלי עמודי עלי ארוכים (ראה בתמונה 7) המונעים מהצרעה להטיל ביצים בשחלותיהם ולכן הנקבה המגיעה לצלקות רק מאביקה אותם בעזרת גרגירי האבקה שהביאה מהפגה שממנה בקעה. מסיבה זו רק עצי הנקבה מסוגלים לייצר זרעים פוריים. כפי שנאמר לעיל, בין "תאני הגן" אין עצי זכר ולכן אין בסביבתם צרעות המסוגלות להאביק את פגותיהם. התוצאה בסופו של דבר היא ש"תאני הגן" הגדלות בארץ אינן מייצרות זרעים והסיכוי למצוא בתוכן צרעות אפסי. הבדיקה שאנו עורכים לפני אכילת תאנים על מנת למצוא "תולעים" (זחלי חרקים) לא נועדה, אם כן, למצוא צרפגיות וכל תפקידה הוא לגלות האם הפגה נגועה ברימות של זבוב הפירות הים התיכוני המתפתחות בפירות בשלים ומתוקים. לעומת זאת בין תאני ה"בור" 50% מהפרטים הם "זכרים" שפגותיהם מהוות "מדגרות" לצרעות החודרות, לאחר בקיעתן, לפגות עצי ה"נקבה" ומאביקות אותן. בתקופת החורף, בה התאנה בשלכת, ניתן לזהות בקלות את עצי ה"זכר" בעזרת הפגות שעליהם. יבול פגות חורפיות קיים רק בעצי ה"זכר" והתפתח כהתאמה לצורך במחסה עבור הצרעות שאינן מסוגלות לשרוד בסביבה שונה. מחזור החיים של הצרעות מתנהל באופן סינכרוני ליבולי התאנה והן עוברות מיבול ליבול במהלך השנה. כאמור, רק בעצי ה"זכר" קיים יבול חורפי ולכן באזורים חקלאיים שבהם גדלים רק עצי "נקבה", צרעות המגיעות מאזורים שכנים (תאני "בור") אינן מסוגלות לשרוד בעונת החורף.
תפקיד ההאבקה בהתפתחות הפגות
בזני התאנים הפרתנוקרפיות בארץ הפגות מתפתחות גם ללא חדירת צרעות והאבקה. בימי קדם לפני הופעת המוטציה המאפשרת את הפרתנוקרפיה ידעו שפגה נקבית שלא הופרתה, עשוייה להישאר קטנה ולנשור. לפיכך עודדו הפרייה של פגות (קפריקציה) על ידי תליית פגות מבשילות של עצי זכר, שנאספו משטחי בר, על ענפי עצי הנקבה ה"תרבותיים". פעולה זו הקלה על הצרעות למצוא את דרכן לפגות של עצי הנקבה.
בניגוד לזנים הקיימים בארץ הרי שהזנים הגדלים בטורקיה וקליפורניה זקוקים להאבקה על מנת לפתח פגות אכילות ולכן בכל "פרי" חייבת להמצא הצרעה המאביקה (אם כי לאחר שהתפרקה) דבר המחייב התייחסות הלכתית. למשל מאמר המכון למצוות התלויות בארץ , ו"התאנים ותרגיל העוקץ הגדול".
 |
 |
|
| תמונה 6. תאנה בשלכת | תמונה 7. מקור |
(1) קיומם של זנים רבים מעורר אצל מגדלים פרטיים את השאלה מהו הזן הרצוי לנטיעה בחצר? לשאלה זו נדרש ד"ר עקיבא לונדון ומצ"ב תשובתו לאחד השואלים:
"בארץ יש מאות זני תאנים ותתי זנים שונים. ובכל אזור יש את הזנים המתאימים לו. יש זן מצטיין בהר שלא יתאים כלל לשפלה וכך גם הפוך. הצעתי אליך אם אתה מוכן להתאמץ מעט, יש להרים עיניים ולבדוק האם ביישובך או בסביבתך הקרובה יש זני תאנים טובים? במידה ויש עצים טובים ניתן לקחת מהם (לפני הלבלוב) כמה ייחורים באורך 20- 30 ס"מ לערך ובקוטר 1 - 2 ס"מ, כאשר יש עליהם עניים תפוחות. רצוי לקחת מענפים שצמחו בשנה האחרונה. את הייחורים יש לתקוע בעציץ בבית עם תערובת שתילה במקום מואר (אדן חלון וכדומה), ולהשקות פעם פעמיים בשבוע. חלק מהייחורים יפרוץ ויצמיח שורשים ויקלט. לאחר התבססות הייחור ניתן לשותלו בקרקע במקום מתאים. הבעיה בקניית שתילי תאנה במשתלה היא שאתה בדרך כלל קונה חתול בשק. המוכר ממליץ מאוד, אתה שותל ומגלה אחרי 5 - 6 שנים מה שתלת ולא אחת ישנה אכזבה גדולה. לעיתים רחוקות בעל המשתלה באמת מבין ויכול לכוון אותך לזן מתאים".
מקורות עיקריים:
י. פליקס, עצי פרי למיניהם, צמחי התנ"ך וחז"ל. עמ' 87-88.
יעקב עציון, "עובדות על תאנים" באתר משתלות יגור.
לעיון נוסף:
התאנה באתר צמח השדה
י. גליל, "התאנה חנטה פגיה"
ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הרימון. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.