var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38421;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38421","0","לימוד תלמוד ארץ הקודש","15/01/15 20:16","כד טבת","תשע"ה","20:16","אמלתראות","מאד מעניין אותי לדעת מה יקח לנו לעבור ללמוד תלמוד חכמינו ז"ל?

הלא הבבלי היא משנית כלפי תלמודינו שנתחבר בידי חכמי אה"ק בתוככי אה"ק, אז כשחזרנו לאה"ק גם הלימוד היה צריך להשתנות.

אולי כדאי לעשות סקר ולראות כמה יהודים רוצים להפוך ליהודים אוטנטים, ולהפוך את פורומינו על סדר ירושלמי, וגם יביאו לנו החידושים שעולים לנו כשלומדים את סוגיית הבבלי המקבילה.","267","","3396","True","True","False","","1507","66.128.7.111","0","0","כללי|",""),new Message("38422","38421","אחוז בזה, וגם מזה אל תנח ידך","15/01/15 21:00","כד טבת","תשע"ה","21:00","Almuaddib","בתור מי שלומד גם וגם, הרשה לי להביע מחאה על הזלזול העולה מדבריך כלפי התלמוד הבבלי.

התלמוד הבבלי, אגב, אינו משני, והלימוד בירושלמי היה תמיד - כפי שאתה יכול לראות שרש"י ובעלי התוספות מצטטים ממנו.

והואיל והירושלמי היה בידינו, ובכל זאת הועדף הלימוד בבבלי בכל תפוצות ישראל, לא העלית לשאול עצמך מדוע?

כל מי שלומד את שניהם, מגיע לתשובה בעצמו די מהר. אל תחסוך מאמץ מעצמך, התחל ותרווה נחת.","107","","3396","True","True","False","","215","77.125.7.92","0","38421","כללי|",""),new Message("38424","38421",""וליוצא ולבא אין שלום"","15/01/15 21:16","כד טבת","תשע"ה","21:16","הראל","ראה אשר ליקטתי","46","pdf","3396","True","True","False","","334","87.69.10.15","0","38421","כללי|","0-pdf"),new Message("38451","38421","למה פוסקים כבבלי ולא כירושלמי?","16/01/15 15:45","כה טבת","תשע"ה","15:45","לינקוש","ראה אשכול קודם","58","","3395","True","True","False","","168","87.69.10.15","0","38421","כללי|",""),new Message("38511","38421","ספר זה הדליק הגפרור שלי...","20/01/15 15:54","כט טבת","תשע"ה","15:54","אמלתראות","הספר אמרי במערבא כאן באתר

ספר חובה לכל בית ה', מי שלומד ספר זו ואינו מתלהם מעוצמיות הירושלמי, ילמוד הירושלמי בעצמה...","267","","3391","True","True","False","","234","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38654","38421","מראי מקום","01/02/15 19:23","יב שבט","תשע"ה","19:23","אמלתראות","הרבה ענינים ששוחחנו כאן כבר הביאו הרב פרנקל בשנת תר"ל בספרו! [למשל עשות ספרים אין קץ]
ברם לא ירד לעומק מהלך מחשבתם כמו שעשה הרב קשת

גרופ נפלא בראשות הרב הס","267","","3379","True","True","False","","291","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38960","38421","בספר פרי צדיק לרבי צדוק הכהן זצ"ל","24/02/15 20:40","ה אדר","תשע"ה","20:40","אמלתראות","אות כה על חנוכה מבאר בדרכו הנפלאה החילוקים בין בבלי לירושלמי

למשל יוחנן בן יוסף לעמות יוסף בן שמעון
ובית הלל לעומת בית שמאי

וכל המייסדים היו בבלאים חזרום ויסדום, והמחלוקת התחל בבבל וכן ע"ז הדרך ממש נפלאות

ראה כאן","267","","3356","True","True","False","","360","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38978","38421","הרב עובדיה כבר התייחס לזה","26/02/15 00:19","ז אדר","תשע"ה","00:19","ים של כהן","בספרו מאור ישראל.
על כך שרבי יוחנן אמר וליוצא ולבא אין שלום , זה הפורש מתלמוד לתלמוד (הפורש מירושלמי לבבלי)
זה לשונו - ולפ"ז נראה שבזמ' הזה מותר לעבור מש"ס ירושלמי לש"ס בבלי, מאחר
שהוא מסודר כהלכה, ומפורש מפי רבותינו שעסקו בו הרבה יותר מהירושלמי וכן מבואר בשו"ת המיוחסות להרמב"ם (סי' צו) וז"ל: כבר ידעת שרבו השיבושים בנוסחאות הירושלמי, והסיבה הגדולה לכך למיעוט השגחת הלומדים בו, ואין עומדים עליו אלא רק אחד בדור,וגם במקום הזה רבו שיבושים בגירסת הירושלמי ע"ש .וכן כתב בשו"ת חות יאיר (סימן כ"ג) שאין לסמוך כלל על נוסחאות הירושלמי שבידינו, שכבר ידוע שהנוסחאות מרובים ומופלגים בטעויות, חסר יתר וחילוף וסירוס, באופן שאין להחליט פירושו מקומו "ע"ש. גם ידוע הדבר שהלכה כהבבלי נגד הירושלמי וכמ"ש הרי"ף והרא"ש (ס"ו עירובין)... ור' יוחנן דקאמר הכא אפי' מש"ס לש"ס, היינו לפי מה שהיה בדורו, וכנ"ל , משא"כ לאחר שבאו רב אשי ורבינא וסידרו הש"ס להלכה ולמעשה, אדרבה עדי יותר להניח ש"ס ירושלמי וללמוד תלמוד בבלי.","491","","3354","True","True","False","","120","93.172.220.111","0","38421","כללי|",""),new Message("51362","38421","ההלכה כבבלי","19/07/17 21:38","כה תמוז","תשע"ז","21:38","דרכי שמחה","ההלכה הינה כבבלי בכל מקום שיש חילוק בין התלמודים, ולכן עיקר הלימוד הינו בבבלי. (בטעם הדבר האריכו בספרים ש'הלכה כבתראי').
אין לכך כלל קשר למקום המגורים שלנו ספציפית. ואין בלימוד כזה או אחר 'אוטנטיות'.
מה שכן, כיום שאנו גרים בארץ הקודש, זכינו ובידינו לקיים רבות מהמצוות התלויות בארץ, שמקורם בירושלמי. ואכן רבים הם הקובעים לימודם, בנוסף ללימוד הבבלי שנוגע להלכות המעשיות ביומיום, גם בירושלמי.
אמנם, רוב המקרים אין מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, ולכן לימוד הירושלמי מוסיף להבנת הסוגיות, ואף להבנת הבבלי עצמו. ולכן אנו מציעים, וב"ה בהצלחה גדולה, את לימוד ה'שילוב'. שהינו לימוד מקביל של הבבלי והירושלמי בכל מסכת שלומדים.
בהצלחה!","643","","2480","True","True","False","","139","77.125.57.63","0","38421","כללי|",""),new Message("38429","38422","כן משני, עכ"פ כפי שהירושלמי משני כהיום","15/01/15 23:42","כד טבת","תשע"ה","23:42","אמלתראות","הזלזול שכנראה יוצא מדברינו ה[היל"ת] אינו פחות מסוכן , מאלו הסומכים ידיהם על הבבלי ושיטתם במהלך מחשבת חיים יהודיים, לעומת הירושלמי

החילוקים הנוראים והשואגים שיוצאים מביניהם היא היא הנפקותא בין מוות לחיים בדורנו

כהיום הרבה תלמידים שנופלים מלימוד הבבלי, בירושלמי יראו אור.

הקב"ה ברא כל מיני מוחות, ובמקום שבעה"ב ישבו בשיעור בבלי ויצטרך לשמוע מעשיות מצדיקים וכו' וכו' [ח"ו איני מזלזל בה] ויישן ויעדר כמ"פ, אם יתוודע לאור הירושלמי ודרך חיים מפיהם, בטוחני שיתרחב מעגל יהודים יראי השם, ויתמעטו נושרים, ויתמעטו קיצוניות לאנשי חומ"ריות [שהירושלמי ממאס בחומרות יתירה] ולאנשי מקו"לות [שהירושלמי ממאס בהרחקתן, שאכן גורם העיקרי לכך]

|הדגש|על קצה המזלג
|סדגש|
הפן החיובי:
אותו מאמרי חז"ל שבבבלי הם שלילי, בירושלמי הם חיובי

|הדגש|כבוד הדדי:
|סדגש|
בירושלמי ת"ח נוחין זל"ז

|הדגש|צדק ומשפט וצרכי ציבור וקיום התורה לעומת לימוד התורה:
|סדגש|
אותם המאמרים בבבלי שמעודד לימוד התורה, בירושלמי מעודדים הנ"ל, ולכן יותר דבוקה באותם היהודים שתמכו בצדקת דרך תורה עם דרך ארץ, ולא הניחו שיהודי ארצם יקוימו בהם 'הרבה עשו ולא עלתה בידם'.

ראה דוגמא יפה כאן "היחס הנוקשה והחובל שנוקטת המכילתא כלפי הרשע למשל, מבטא תפיסת עולם חינוכית שונה בתכלית מהתפיסה החינוכית הישראלית המנעימה"

והרשימה ארוכה



ולאלה שפלפול אהוב על שכלם, ואלה שהם משכמם ולמעלה כרשב"י, כבר ימצאו את דרכם אפי' כשכלל ישראל ידבק בדרך הירושלמי, משא"כ להיפך האסון ברורה וקיימת בידינו

וע"כ נא ונא להצביע שהאתר הזה יהפוך על סדר תורת ארה"ק ומהלך המקביל יוסיף להבנה.

כ

ראה מאמר יפה "גורל הירושלמי" "השוואה בין תלמוד בבלי לירושלמי" "היקף הירושלמי" "הדגמת תפקידו של הירושלמי"

וראה מאמריו ,אמוראי ארץ ישראל" ומפרשי א"י ועוד הכל לקוח מאתר הזה היפה","267","","3396","True","True","False","","413","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38430","38424","בקצרה","15/01/15 23:46","כד טבת","תשע"ה","23:46","אמלתראות","הבאת בעיקר הבבליים שסומכים ידיהם על עצמם, [וח"ו בזלזול]

יש המון מקורות להעדפת הירושלמי ועוד חזון

ולמעשה ההילכתא והעיקר הקדשת ההילכתא התקיים לאחר תקופת הירושלמי
בירושלמי ההילכתא אינו העיקר, הירושלמי בשיטה אינו גומר והלכה כמאן, כי ההלכה היא כאשר פוגשים בה ובוחרים, ולא כשיטה, כי ההלכה משתנית לפי המקום והזמן והאדם, אז למה להאריך בה, בחי' עשות ספרים אין קץ

ואכן התומכים בבלי [עוה"פ ח"ו בזלזול] עסוקים בהלכה ודקדוקה, וגורם להמון עמיהם להסתלק מן גורם ההלכה דהיינו סיבתו ומסובב סיבתה הרוחניות של התוה"ק ונותנה.","267","","3396","True","True","False","","234","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38436","38429","אבל המכילתא הוא מתלמוד א"י","16/01/15 01:21","כה טבת","תשע"ה","01:21","דוד כוכב","והוא יותר אותנטי מתלמוד ירושלמי.

המעיין היטב בירושלמי רואה שהירושלמי מביא את דברי אמוראי בבל באותה רצינות שהוא מביא את אמוראי ארץ ישראל. והטרנד של פסילת הבבלי אין לו ביסוסים מובהקים.","125","","3395","True","True","False","","142","95.86.66.1","0","38421","כללי|",""),new Message("38455","38429","שרשור של מחשבות בשיטיות","16/01/15 18:48","כה טבת","תשע"ה","18:48","אמלתראות","עוד דבר הראוי לציון

מהלך מחשבתו של אדם הוא שרשור של מחשבות בשיטיות, כמו מי שסובר יותר במחשבה של תורה עם דרך ארץ, גם סובר שהצהרת בלפור היא חלק מתהליך הגאולה
ואלה שסוברים ששלש שבועות היא בעיה בימינו גם סובר שצריכים ללכת לאדמורי"ם ויותר נוטים להשתמש בכל עת עם סגולות וכן הלאה.

גילה חכז"ל שירושלמי היא היא האידיאלי והגאולי, ברם הקב"ה נותן התורה נתן גם מקום לחזור אחר מעשה עגל, מרגלים, כו', וכמו"כ נתן מקום לקיום התורה בגולה ע"י מהלך לימוד בבלי, וגם מהלך מחשבה זה היא תורת אמת, אבל כהיום אפשר לומר שהגאולה פשוט טופחת על פנינו וזה נמצא בכל וא"א להתעלם ממנו, והקליפה החיצונה שמנעה מהיהודים ללמוד ירושלמי דהיינו הלשון, כבר הוסרה ע"י מהדורת בוך.
ומ"מ נתן הקב"ה בחירה, וע"כ נתן לנו ארבע מהדורות בבלאיתים על הירושלמי, המאור, שוטנשטין, מתיבתא, קורן, אשר כ"א מהם פשוט מקשה על הלומד ללמדה, [ולמה הדפיסו שוב את צורת הדף המקדשת..?, עם כל המפרשים אשר נלאים עליהם רוב הלומדים] וגם הם חלק מהגלות, ויש אשר צריכים לעבור דרכה להגיע לפסגה.

וראה עוד כאן מה שכתבנו","267","","3395","True","True","False","","239","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38431","38430","בקצרה","16/01/15 00:29","כה טבת","תשע"ה","00:29","Almuaddib","אתה כותב שטויות חסרות בסיס.","107","","3395","True","True","False","","117","77.125.7.92","0","38421","כללי|",""),new Message("38470","38430","לרגל הילולת רשר"ה זצ"ל","18/01/15 19:11","כז טבת","תשע"ה","19:11","אמלתראות","צריך להבהיר כי אין סוטין ח"ו מהלכה אפי' כ"ש, וזה היה תוקף כוחו של הרש"רה לעומת נוגדיו, כי הסביר הכל עד ההלכה, ולכן הדפיס קודם החורב, ולמוריה אף פעם לא.","267","","3393","True","True","False","","227","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38432","38431","מהיכן דנתנו","16/01/15 00:31","כה טבת","תשע"ה","00:31","אמלתראות","וראה מה שהוספתי למעלה","267","","3395","True","True","False","","207","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38434","38432","ראה דוגמא מדוע דבריך אלו הבל:","16/01/15 00:57","כה טבת","תשע"ה","00:57","Almuaddib","עיין במשנה ב"ק:

"שניים שהיו מהלכין ברשות הרבים, אחד רץ ואחד מהלך, או שהיו שניהם רצין, והזיקו זה את זה--שניהן פטורין."


כעת ראה את הירושלמי על משנה זו, מול הבבלי, ואמור לי - מה בהיר ומובן, ומה סתום וחתום.

בהצלחה!","107","","3395","True","True","False","","186","77.125.7.92","0","38421","כללי|",""),new Message("38438","38434","מתכוון למאמר הזה.","16/01/15 05:24","כה טבת","תשע"ה","05:24","אמלתראות","כאן במאמר זה לוקח חז"ל זו להראות סתימת הירושלמי, על אף שבסוף אכן מסכם שאחידין הם. [משם לקחתיו? ]

ואולי בכל זאת לא למדו בירושלמי הק"ו והיה להם קו אחר למה הוסיף המשנה חילוק נוסף ולא נצריך לחלק בין שבת וחול... לך תדע, זה לא משנה למעשה שיחייב אותנו ללמוד הבבלי [עכ"פ להעדיפו] אלא במקביל.

[ומה תעשה עם חז"ל הבבליים שסתימין הם? האם בגלל זה תלמד המדרש או התוספתא שמבאר יותר? מה שסתום סתום ומה שגלוי גלוי. וע"כ לומדים גם במקביל.

ובכלל העיקר היא ללמוד התת דעת של דברי חז"ל וכמו שמתחילין אלו ואלו וגםאלו להבין. [והאחרון גם רוצה שכולנו נלמוד מעצמינו באופן כזה שדברי האמוראים נבין מעצמינו בלי הרש"י והתוס'] (וראה יכולתו)","267","","3395","True","True","False","","305","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38437","38436","פסילת הבבלי?","16/01/15 04:24","כה טבת","תשע"ה","04:24","אמלתראות","אף הבבלי פוסל א"ע לעומת הירושלמי כמחשכים... [במומו פוסל...]

ולמה נקראת המונחים אצל כולם בקונזנצוס כמקובל [בתת המוח ה'אמת'] ולא נראה כפוסל הירושלמי [הגם שכך היא במציאות במוחנו כפסיל כלפי הבבלי הנלמדת והמציאות מוכיח כן] אולם כשמראים בעליל [ועוד לא הנחנו הסיבות לכאן ולכאן] תיכף קוראים אותי כפוסל הבבלי??

האם אמרתי לפסול הבבלי ח"ו? אלא למה יש קדימה בירושלמי
[והגם שהנני טוען שהוא משני אבל אין זה משנה]","267","","3395","True","True","False","","230","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38441","38437","הרי דבריך סותרים עצמם","16/01/15 11:05","כה טבת","תשע"ה","11:05","Almuaddib","אתה סומך על הבבלי, כשהוא "פוסל א"ע לעומת הירושלמי כמחשכים".

וממה נפשך, אם אין ראוי לסמוך על הבבלי, מדוע אתה סומך עליו בהאדירו את תלמודה של ארץ ישראל?

ואם אתה סומך על הבבלי בכך, מדוע אינך סומך עליו בשאר?


==========

בשולי הדברים ראוי להוסיף כי לא מן החכמה לקחת דימוי ולהתייחס אליו באופן פשטני מילולי.
עוד אוסיף כי תלמודה של ארץ ישראל, שהיה נלמד ומוכר בבבל, לא נמצא בידינו, אלא כשרידי מצודה חרבה, ואכמ"ל.","107","","3395","True","True","False","","178","77.125.7.92","0","38421","כללי|",""),new Message("38446","38437","הבבלי לא פוסל","16/01/15 13:34","כה טבת","תשע"ה","13:34","דוד כוכב","בענין דרוש הגמרא "במחשכים הושיבני" פירש אביו של הרמב"ם: (שו"ת הרמב"ם סימן תלז) "לאו בכל הדורות היו כן אלא בימי רבה ורב יוסף ואביי ורבא דהוו להו שְׁמָדוֹת".
ואילו הדבר היה כפשוטו היתה קובעת הגמרא שבכל מחלוקת בין בן-א"י לבין בבלי הלכה כבן-א"י, ואין הדבר כן (למשל בשו"ע או"ח סג, ג).

לא ברור מה כתבת בהמשך, מכל מקום הגר"א תוקף בשצף קצף את אלו שאינם סומכים על הירושלמי לפסוק כדבריו במקום שאין הבבלי חולק. אין פסילה לירושלמי. דברי כל התלמוד[ים] הם דברי חז"ל.","125","","3395","True","True","False","","211","95.86.66.1","0","38421","כללי|",""),new Message("38440","38438","הבעיה העיקרית עם הירושלמי כיום","16/01/15 09:58","כה טבת","תשע"ה","09:58","עלי","היא שיש בו לא מעט קטעים משובשים מאד, והרי הירושלמי מבוסס ברובו על כתב יד ליידן כמקור יחדאי על שיבושיו, ורק במעט מסכתות וסוגיות יש בידינו מקבילות השופכות אור ומאפשרות תיקונים ראויים ( גם במהדורת האקדמיה עדיין רבים השיבושים ולצערנו לא ראיתי שהמומחים לירושלמי מהאוניברסיטה טרחו לפרסם מהדורה מתוקנת יותר למרות שכבר עברו וגילו שיבושים רבים נוספים לאלו הידועים ). חלק לא מבוטל מהמחקר התלמודי כיום עוסק בנוסחי הירושלמי ומי שלקח פעם קורס אוניברסיטאי בתלמוד ירושלמי יודע זאת בודאי.","209","","3395","True","True","False","","161","194.114.146.227","0","38421","כללי|",""),new Message("38555","38438","ושם בסוגיא רבי יוסי הבבלי","22/01/15 16:29","ב שבט","תשע"ה","16:29","אמלתראות","וחשבנו אולי נקראת איסי בן יהודה או עקביא בשם יוסי הבבלי [י"א בשביל שדר בחו"ל בעבר הירדן נקרא כך] כי רואים שאכן היא לוקח המשנה לסוגיא אחרת, [כמבואר בתלמוד ירושלמי ריש פאה יג ע"א] וזה דרכן של הבבלים, דלא כדרך לימוד תלמוד ע"י חכמי אה"ק.","267","","3389","True","True","False","","271","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38444","38440","ראה במהדורת בוך","16/01/15 13:02","כה טבת","תשע"ה","13:02","דוד כוכב","הוא מברר בכל מקום את הגירסה על פי כל עדי הנוסח והמקבילות הנמצאים, ומבאר בהתאם.","125","","3395","True","True","False","","110","95.86.66.1","0","38421","כללי|",""),new Message("38453","38440","הסיבה לכך ידועה","16/01/15 15:51","כה טבת","תשע"ה","15:51","אמלתראות","אצלינו לא לומדים בזה כבבלי, וע"כ לא ההדירוה וגלגל החוזר בעולם להישאר בבלי

רק עם תשובה נגלה שביחד עם גאולתינו לירושלים הבנויה יגאל תורתינו הירושלמי לבנויה, וע"כ פליאה בעיני ההתנגדות לטבעיות שלבי מהלכי הגאולה שכבר גילה הירושלמי שיבא קימעה קימעה, אבל בכזה איטיות...","267","","3395","True","True","False","","239","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("39086","38440","על מהדורת האקדמיה","12/03/15 09:54","כא אדר","תשע"ה","09:54","שלום","היא אינה אלא כתב יד ליידן. וכתב יד זה גם הוא משובש כידוע. אלא מאי? הוא היחידי שיש בידינו. ומדפיסי הירושלמי מהד' ראשונה הדפיסו גם הם מכתב יד זה. אלא ש"תיקנו" במקומות רבים, ובחלקם קלקלו ב"תיקונם". והאקדמיה הוציאה את כתב היד כפי שהוא.

יעברו עוד שנים רבות עד שיהיה בידינו מהדורה מדעית של הירושלמי.","136","","3340","True","True","False","","64","212.143.134.129","0","38421","כללי|",""),new Message("38450","38441","כתבתי בסוגריים במומו פוסל...","16/01/15 15:45","כה טבת","תשע"ה","15:45","אמלתראות","אבל כך היא חכמי המערב, לא נמצא בהם פסיל, לא אצליהם נמצא המימרא בבלאי טפשאי אלא כך מסרו הבבלאים...","267","","3395","True","True","False","","275","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38452","38446","הרמב"ם עצמו חולק על אביו","16/01/15 15:47","כה טבת","תשע"ה","15:47","אמלתראות","ואפי' עשה הלכות ירושלמי שאין עתה בידינו

ומ"מ הרמב"ם בעצמו פסק רבות כירשלמי לעומת הבבלי וק"ו בעוד מקומות.

ועוה"פ הנחת "פסול" העלית, וע"ז עניתי שאין המונח פסול שייך כאן, יש כאן רובדים שונים.","267","","3395","True","True","False","","222","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("38458","38452","הרמב"ם פוסק כבבלי נגד הירושלמי","18/01/15 01:18","כז טבת","תשע"ה","01:18","דוד כוכב","אלא שסובר הרמב"ם שדברים שנאמרו בבלי בדרך משא ומתן (להבדיל ממימרות פסוקות) אינם בהכרח להלכה והוא מעדיף עליהם את פסקי הירושלמי.","125","","3393","True","True","False","","109","95.86.66.1","0","38421","כללי|",""),new Message("39082","38455","השנאה משני דעות הפכים","12/03/15 04:46","כא אדר","תשע"ה","04:46","אמלתראות","אשכול יפה שמשקף את תכונת הבבלים לעומת הירושלמים

ועוד לא תירצו שמה, וגם חסר להם שם הידע אודות יוסי הבבלי וכבארתנו ממס' פאה

וגם חסר שם שחכמי בבל פחדו מלעלות לאה"ק שמא יעשו חוזק וליצנות כפי שאכן קרה, ברם כל הליצנות היא ממודעות האיש המקבל, וכמו שעינינו רואות שאנשים משני מדינות או משני דעות מתאנים יותר מהר, ואכן זה עבודתינו להיות מעל ומעבר לכל זה","267","","3340","True","True","False","","341","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("39085","38458","כמדומני שטועה אתה","12/03/15 09:51","כא אדר","תשע"ה","09:51","שלום","הרמב"ם במקומות רבים פוסק כירושלמי נגד הבבלי, גם במקומות שבבבלי זו הלכה פסוקה.","136","","3340","True","True","False","","77","212.143.134.129","0","38421","כללי|",""),new Message("51385","38978","דברי הרב עובדיה יוסף","20/07/17 10:30","כו תמוז","תשע"ז","10:30","דרכי שמחה","ב-כ"ד אד"א תשנ"ה שיבח ב'המלצה' את מכון 'דרכי-שמחה': 'אשר עושים כל יכלתם להפיץ את הירושלמי עם המפרשים שלו, ובאסיפת כעמיר גורנה דברי המפרשים על דברי הירושלמי, איישר חיליה לאורייתא'. כאשר בהמשך הדברים ממשיך ופונה לבוא לעזרת ה' בגבורים וכו'.
בר"ח סיון תשס"א קיבלנו את ברכת בנו הג"ר יעקב: 'עולם התורה חוגג בחג מתן תורה את קבלת ספרי התורה הנ"ל, מהדורא זו מהווה פריצת דרך. והיא נותנת לעם התורה את הזכות, ללמוד 'ולהבין' את הירושלמי...
כפי הידוע לנו, דברים אלו נתפרסמו ב'יום-ליום' ללא בדיקה מעמיקה בשיטתו של הרב. יש כאן היתפסות ללשון אחד מדבריו, ללא הבנת הדברים לעומק.
אם נבדוק היטב נראה שיש כאן התייחסות מפורטת ובהירה לגבי עניין הפסיקה כבבלי, אך כלל לא לעצם לימוד הירושלמי. ברור שעיקר הלימוד הוא בבבלי. אך אין בכך לסתור את חשיבות לימוד הירושלמי, וכפי שאנו לומדים את דברי בית שמאי למרות שלא נשארו להלכה, וכן רבים.
אגב, ב'יזדים' קיים שיעור גדול על הירושלמי מדי יום. וכמה שידוע לנו הרב עודד ותמך מאוד בלימוד הירושלמי. הרב השתתף בקביעות בכינוסי הסיומים בדף-היומי בירושלמי, וזירז ודירבן את הלומדים להצטרף למסגרת זו, כמו ללימוד הירושלמי בכלל.","643","","2479","True","True","False","","144","77.126.47.174","0","38421","כללי|",""),new Message("39091","39082","פירוש המילה "שונאין"","12/03/15 12:15","כא אדר","תשע"ה","12:15","דוד כוכב",""שונא" אינו בהכרח בשנאה יוקדת כמשמעות היום.
במדרש שכל טוב בראשית כט, לא: "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. כלפי רחל". כלומר יחסית לרחל, שהיתה פחות אהובה ממנה.
בתרגום "יונתן": לָא הֲוַת לֵאָה רְחִימְתָּא. היא רק לא היתה אהובה כמו רחל.
רד"ק (הובא ברמב"ן): "וירא ה' כי שנואה לאה - לא היה יעקב שונא אותה, אבל היה אוהב אותה, אלא לפי שהיה אוהב את רחל יותר מלאה קרא לאה שנואה, כלומר כנגד אהבתה של רחל היתה שנואה, וכן האחת אהובה והאחת שנואה (דברים כ"א ט"ו) ולפי שהית' עלובה בעיניה שלא היתה אהובה כאחותה ראה ה' בעניה ויפתח את רחמה".
וכך כתבו רבינו בחיי, ועוד.

גם במסכת מנחות דף ק ע"א: "מתוך ששונאין את בבליים", אין הפירוש ששונאים אותם ממש. ופירש תוספות: "ששונאין את הבבליים - כדאשכחנא בפ"ק דיומא (דף ט:) דאמר א"ל ר"ש בן לקיש לרבי אלעזר אלהא דישראל סנינא לכו לפי שלא עלו בימי עזרא".","125","","3340","True","True","False","","139","95.86.90.65","0","38421","כללי|",""),new Message("39089","39085","הבא נא דוגמות","12/03/15 11:54","כא אדר","תשע"ה","11:54","דוד כוכב","שמעתי שמקובל היום אצל הבקיאים בדברי הרמב"ם כפי שכתבתי לעיל.","125","","3340","True","True","False","","101","95.86.90.65","0","38421","כללי|",""),new Message("39109","39089","[ללא נושא]","12/03/15 23:09","כא אדר","תשע"ה","23:09","אמלתראות","ונראה שסמך על הירושלמי כדרכו ברו' מקומות היכא שהסוגיא פשוט שם יותר
הגר"א, ביאור הגר"א, אורח חיים תקמו ה.

"האבני נזר" , בדבריו ניתן למצוא איזכורים מרובים לכך שדרכו של הרמב"ם לפסוק כירושלמי. "וידוע שדרכו של הרמב"ם לפסוק כירושלמי" "..והרמב"ם פוסק כהירושלמי. וזכורני שראיתי בספר אחד מפורסם שדרכו של הרמב"ם ז"ל לפסוק כירושלמי. וע"כ דחה סוגיית הבבלי מקמי הירושלמי" (שו"ת אבני נזר, או"ח שעו ד"ה ה) שיטת , חו"מ נה ד"ה ולפמ"ש ניחא)

מקרא ביכורים
חילול מעות מעשר שני
מכאן [מרצה: הרב ד"ר שלמה טולדנו]

והרב קשת הביא המון מקורות על הנושא, בנוסף כי הולכים אחר הפשט היפה, כי אפשר לדחוק הרבה מחלוקתן לאיזה צד, וע"ז יעיד אלפי הספרים...

בנוגע לפסיקת הרמב"ם כירושלמי, אני מעתיק מדברים שכתב רב_צעיר:

בספר "תולדות הפוסקים" מאת ח' טשרנוביץ (חלק א, עמ' 220), הוא מציין מקרים בהם יש סתירה בין הבבלי ובין הירושלמי, והרמב"ם פוסק לפי הירושלמי הם:

הלכות ערובין פ"ה הי"ד.
הלכות יום טוב פ"ו הכ"ד; פ"ח הי"ז.
הלכות סוכה פ"ה ה"י.
הלכות אישות פ"א ה"ו (ע"ש בלחם משנה); פ"ג הט"ו; פ"ט הי"ח; פי"ד הט"ז; פי"ח הי"ד.
הלכות גרושין פ"ב הי"ג; פ"ד הט"ו.
הלכות מעשר פ"ג ה"ג.
הלכות מעשר שני פ"ד הט"ז.

ועוד.

עוד הוא כותב שם: "אפשר שבאמת לא קבע הרמב"ם מסמרות בדבר זה כי היו שניהם כאחד הבבלי והירושלמי שקולים בעיניו ונמשך פעם אחר זה ופעם אחר זה, הכל לפי הסברה ולפי שיקול הדעת."","267","","3340","True","True","False","","403","66.128.7.111","0","38421","כללי|",""),new Message("51539","39089","המקובל הוא","24/07/17 23:18","א אב","תשע"ז","23:18","דרכי שמחה","המקובל הוא שהרמב"ם במקומות רבים משנה את הפשט בבבלי כפי המופיע בירושלמי, אף כדי הבאת פשט דחוק בבבלי כנגד מה שנראה במבט ראשון.
אך במקום שהבבלי במפורש נגד הירושלמי, הוא פוסק כמו הבבלי.","643","","2475","True","True","False","","119","77.126.55.15","0","38421","כללי|",""),new Message("39097","39091","אכן כך","12/03/15 15:44","כא אדר","תשע"ה","15:44","אמלתראות","ולפלא ממש איך שהמגדילין שנאה תופסים על לשונות ובונים במות על לא דבר

אין כאן שנאה ואין כאן כלום, יש חילוקי דעות, ובסופו של דבר אוהבים את השנוי כי כך יצר בורא הבריאה שנפיק תועלת דוקא מאלו שסולדים מהן, ולבטל דעותינו לאלו ששנוי עלינו, ודוקא מתוך הסתירה לתודעתינו נצליח לשקם עצמינו, כי השנוי ירגיש הביטול כלפיו, והוא לעומתו ברוך יאמרו","267","","3340","True","True","False","","300","66.128.7.111","0","38421","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);