var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27032;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26985","0","מה יעשה מגיד השיעור? ("נקיט מרגניתא")","19/02/13 21:12","ט אדר","תשע"ג","21:12","הראל","הגולש "מתפעל" שאל בעבר בסוגיה אחרת את השאלה הבאה:
מעניין אותי כיצד היה מסוגל מורה בבית ספר לקרוא רש"י זה בפני התלמידים.
או ר"מ בישיבה.
פלא והפלא.


ועל כך ניסיתי להשיב שם כדלהלן:
אפשר לעיתים להתמודד חזיתית עם הבעיה שציינת,
אבל ר"מ/מגיד שיעור/מורה שלא יודע/רוצה להיכנס לזה, יכול תמיד למצוא דרך עוקפת אלגנטית.
בשיעור דף יומי - לא הכרחי לקרוא את רש"י, אז לא מתעוררת כאן הבעיה
...
הנה דוגמא למקרה בו ניתן "להתחמק":
בגמרא בשבת קמ ע"ב, בהדרכת רב חסדא לבנותיו - במקום להסביר את דברי הגמרא על פי רש"י (ד"ה נקיט וד"ה מרגניתא), ניתן להסביר על פי ר"ח (ד"ה כורא).


הצעות נוספות יתקבלו בשמחה.

[לפני למעלה מעשר שנים למדתי בחברותא את הדף (שלא במסגרת הדף היומי) כמה ימים לפני שלימדתי את הדף לבחורים צעירים. כשהגענו לסוגיה הנוכחית שאל אותי החברותא שלי כיצד אלמד זאת, כרוצה הוא לומר שבעייתי וקשה ולא נעים ללמד קטע זה - והשבתי לו שאלמד ע"פ ר"ח ואציין לבחורים שרש"י מפרש אחרת]","46","","4087","True","True","False","","1338","84.228.15.104","0","0","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("26988","26985","בימי בחרותי בשיבות החסידיות בהם למדתי","20/02/13 05:58","י אדר","תשע"ג","05:58","אלף בית רשי","היה נהוג לדלג גמרות אלו מכמה שורות קודם עד כמה שורות אח"כ כדי שגם אם נציץ קצת בהמשך לא נראה משהוא חשוד ואכן למדתי מסכת שבת ולמיטב זכרוני גם לא הצצתי ואף א"כ לא הבנתי כלל מה מדובר ומה קשור "סידור המיטה" ככה הוסבר לנו החמישה עינויים וכו' והבא ליטהר מסייעין אותו והשי"ת ברחמיו המרובים שמר עלינו
ולגוף הדברים כיום בפרספקטיבה שלי אני מפרש גמרות אלו כפשוטם וכפי הנראה מרש"י אף שישנם המסבירים תילי תילים של הסברים רוחניים ואף ראיתי תשובה של הרב מנשה קליין זצוק"ל שמנסה מאוד לדחוק את רש"י הנ"ל ונוקט כהסבר המאירי ור"ח, ולעניות דעתי גמרות אלו מקרבים אותנו יותר להתעלות ולהתקדש כי רואים שבמידות מסוימות מדובר בבשר ודם שמצד אחד נוהגים הם כאנשים רגילים ומצד שני היו אנשי קודש תנאים ואמוראים שהם הם עמודי היסוד לתורתינו הקד' שניתנה בסיני","278","","4086","True","True","False","","279","174.91.201.245","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("26995","26985","פירוש רבינו חננאל","20/02/13 08:40","י אדר","תשע"ג","08:40","דוד כוכב",""בזרא בחדא ידא. כגון אבן שאין לה דמים ולא צורך. ומפני שהסתירה מהן נתייקרה בעיניהם ופייסוהו להראותה להן".

דומה לזה בבית הבחירה למאירי:
"נקטת מרגניתא בחדא ידא ובורא בחדא ידא אחוי מרגניתא ובורא ליעכב בידך עד דליצטער והדר אחזי ליה כלומר אם את אוחזת מרגלית ביד אחת וצרור ביד אחרת ובעליך שואל בשתיהן הראי לו המרגלית מיד והצרור לא תראי לו עד שיצערך להראותו ומתוך שבאה לו ראייתה דרך כוסף אף היא חשובה בעיניו והוא משל שאף הכעורה שבכעורות אם עומדת בצניעות ומיקרת עצמה אצל בעלה אף היא חשובה בעיניו ולא תתגנה לו".

נלמד מאסתר, שאף שלרבי יהושע בן קרחה במסכת מגילה דף יג ע"א אסתר ירקרוקת היתה, בכל זאת - חוט של חסד משוך עליה. משום צניעותה, ומשום לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ (אסתר ב, י); אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ (אסתר ב, כ), וכדברי הגר"א שאצל כל הנערות ובהגיע כל נערה ונערה לבא אל המלך מוטעם בקדמא ואזלא, שמיהרו להגיע, אבל ובהגיע תור אסתר בת אביחיל לבא מוטעם במונח מונח מונח, שהיתה משהה עצמה ככל יכולתה. מתוך כך: וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים (אסתר ב, יז).

בנוסח הגמרא דילן ובר"ח שעל הדף - כורא.
בר"ח שבפ. השו"ת - בזרא.
במאירי - בורא.","125","","4086","True","True","False","","216","95.86.103.248","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("27010","26985","סמוך ונראה ליארצייט של גאון הגאונים","20/02/13 10:28","י אדר","תשע"ג","10:28","כדי","(זה הפך כבר לכעין מסורת)
יש מן העניין להזכיר את הנהגתו של הגאון הרוגאצ'ובר, שכל פעם שבאו לביתו להתפלפל עמו (המילה 'עמו' אולי לא מתאימה כ"כ...) בד"ת, אם היה הנושא בעניינים שבינו לבינה, הקפיד מאוד לשאול קודם את האורח האם הוא נשוי, ורק משהשיב הלה בחיוב נאות לדבר עמו, ואם לאו פטרו מעל פניו.
ומספרים על השפת אמת שפעם אחת התוועד עם הגאון, ובסיום השיחה, אע"פ שכל ימיו גדל בין גאוני פולין ועל ברכיהם ישב, עמד משתומם על האיש הענק הזה ועל גאונותו הפילאית המרקיעה שחקים, ואמר לתלמידיו: "אין לי ספק שהוא שמור בקדושה". אחרת, לא יתכן שהיה מגיע למה שהגיע. וכבר דרשו ע"ז סמוכים: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו", לומר שתלוי אחד בשני.
ושמעתי עוד על הרוגאצ'ובי, שמועה שאיננה מאומתת דיה, דאיהו אפילו בדידיה לא איסתכל.","249","","4086","True","True","False","","265","79.176.198.232","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("27014","27010","האם זו לא הלכה?","20/02/13 10:37","י אדר","תשע"ג","10:37","מתפעל","שאדם לא יסתכל במילתו?

מנין שאבת הסיפור עם השפת אמת?","148","","4086","True","True","False","","243","212.29.198.117","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("27023","27010","באותו ענין שבקישור בד"ה "מסורת"","20/02/13 13:57","י אדר","תשע"ג","13:57","דוד כוכב","הרב מרדכי אליהו סיפר שהלך לנחם ת"ח גאון שהיה ידוע בחיבתו לירושלמי, והנה הוא יושב ולומד תורה, לא בהלכות אבלות או בדברים הרעים (מסכת תענית דף ל ע"א) אלא בסוגיא בעלמא בירושלמי, וטענתו היתה שהוא נוהג בזה כדעת הירושלמי. אבל הרב מרדכי אליהו הוכיחו שאין הלכה כן, כמו שכתב להדיא הב"י.
מהדברים ניכר שמדובר היה ברב גורן.","125","","4086","True","True","False","","136","95.86.103.248","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("27032","27010","ואגב דאגב (חידה)","20/02/13 15:25","י אדר","תשע"ג","15:25","כדי","שאלו את הרוגאצ'ובי על מ"ש בפר"ח בהלכות נש"כ שר"ע זכה לחכמה משום שלא דיבר עם נדה מעולם, והקשה לו המקשן מנדרים (נ.) שדיבר עם אשת טורנסרופוס בעודה גוייה וגזרו עליהן נשג"ז, ואמר השואל ששמא יש לומר שעם נדה מדרבנן לא חש. השיב לו הגאון: לא "שמא" - "ודאי", והוכיח כן ממקום אחר.

מהיכן?","249","","4086","True","True","False","","1012","79.181.163.39","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("27015","27014","כוונתי","20/02/13 10:39","י אדר","תשע"ג","10:39","כדי","דידיה - אשתו (עפ"י ב"ב טז.).

הסיפור עם השפת אמת - קראתי את זה לפני זמן באיזה ספר שחובר על הרוגאצ'ובי.","249","","4086","True","True","False","","250","79.176.198.232","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("27033","27032","במסכת נדה דף נח ע"ב?","20/02/13 16:13","י אדר","תשע"ג","16:13","דוד כוכב","מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע, אמרה לו: ראיתי כתם. אמר לה: שמא מכה היתה ביך? אמרה לו: הן, וחיתה. אמר לה: שמא יכולה להגלע ולהוציא דם? אמרה לו: הן. וטהרה ר"ע. ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה, אמר להם: מה הדבר קשה בעיניכם? שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר - אלא להקל, שנאמר ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה, דם ולא כתם.

זאת מצאתי, אלא שטיהרה ר"ע למפרע.","125","","4086","True","True","False","","154","95.86.103.248","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("27034","27032","אולי מההיא עובדא","20/02/13 16:15","י אדר","תשע"ג","16:15","המכריע","דבירר אצלה והיה בנה ממזר ובן הנידה? אלא דשם אפשר בדברו עמה היתה בטהרה.

אולי מהא דדיבר עם רחל קודם נישואיה לו וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה. אבל כמדומה דשם זה רק בכלתו אחר קידושיה דוקא ולא בזרה.

נמתין לפותר החידות שהפעם הוא גם בעל העגלה.","199","","4086","True","True","False","","224","31.44.140.226","0","26985","שבת|קמ ע"ב",""),new Message("27039","27034","אכן הכוונה לנדה נח:","20/02/13 17:44","י אדר","תשע"ג","17:44","כדי","יישר כח ר' דוד, ותשואות חן גם לרבינו המכריע. ולו ייאמר שגם י"א דמ"ש כלה בלא ברכה וכו' אינו ממש כנדה כמ"ש הב"ש אה"ע סי' נה סק"א א. ע"ש.

ואעתיק לשונו של הרוגאצ'ובר בשו"ת שלמת יוסף (סי' כה אות ד):
עיין נדה דף נח ע"ב גבי מעשה באשה, וחזינן דמתחילה דיבר עמה אף שלא ידע שיש בה מכה ומשום דהוה רק דרבנן. עכ"ל.

ור"ל דאמרה לו ראיתי כתם, וכתם אינו מטמא אלא מדרבנן.","249","","4086","True","True","False","","230","79.181.163.39","0","26985","שבת|קמ ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);