אפשר לעיתים להתמודד חזיתית עם הבעיה שציינת,
אבל ר"מ/מגיד שיעור/מורה שלא יודע/רוצה להיכנס לזה, יכול תמיד למצוא דרך עוקפת אלגנטית.
בשיעור דף יומי - לא הכרחי לקרוא את רש"י, אז לא מתעוררת כאן הבעיה,
וגם מי שכן קורא את רש"י, אז יכול להסביר במקרה הנוכחי שהכוונה היא לירך, ולא חייב להיכנס לזה יותר מידי.

הנה דוגמא למקרה בו ניתן "להתחמק":
בגמרא בשבת קמ ע"ב, בהדרכת רב חסדא לבנותיו - במקום להסביר את דברי הגמרא על פי רש"י (ד"ה נקיט וד"ה מרגניתא), ניתן להסביר על פי ר"ח (ד"ה כורא).

והנה עוד דוגמא, שבה דווקא עדיף פירוש רש"י למי שלא רוצה/יכול להיכנס לכאלו נושאים:
כתובות (י ע"א) - ההוא דאתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: פתח פתוח מצאתי, אמר ליה רב נחמן: אסבוהו כופרי, מברכתא חביטא ליה.

הגאונים פירשו שמברכתא הוא נברכת, בריכה קטנה, והוא כינוי לערוות האשה.
ואילו רש"י מפרש: אסבוהו כופרי - הלקוהו מלקיות ... : מברכתא חביטא ליה - זונות העיר הזאת ששמה מברכתא חבוטות ושוכבות תמיד לפניו לזנות מאחר שהוא בקי בפתח פתוח: