var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=43132;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("43132","0","ו' הערות לדף נט","11/02/16 01:07","ב אדר א","תשע"ו","01:07","המכריע","נט.

א. ומינאי דידי מנו ברישא. רש"י מביא שי"א שהיה בינוני וי"א הקטן. לכאורה מוכח שהיה הקטן שהרי אמרו בסמוך נפשות מהצד והיינו הקטן, ואמרו דבי רבי כל מניינם מהצד.

ב. תורה וגדולה. פירש רש"י עושר. לכאורה מהדוגמאות דלהלן היה משמע יותר גדולה היינו הנהגת הדור.

ועוד נראה שכל השותפים כאן, הם שותפים בתורה למנהיג הדור היחיד, מלבד נחמיה והונא בר נתן שנראה טפי שהיו שותפים להנהגה ואכמ"ל. (לגבי הונא עיין תוס' שנראה קצת שכונתם לפרש הקושיא מהונא אחרת לגמרי מכל שאר הקושיות, דהיינו שהקשו מדוע לא מנו גם אותו. ויל"ע)

ג. כבר שית כבר שב וכו'. לכאורה היינו לפי חורפיה, ואם כולם מודים לכולם שהכל לפי חורפיה, היה לכולם לומר כבר שית כבר עשר.

ד. לאשר על המלתחה. מחדשי השפה לקחו מכאן שמלתחה זה מקום ריכוז בגדים. אמנם חז"ל פירשוהו במובן של בגד מסויים.

נט:

ה. עני המנקף. יל"ע אי דיברו בהווה או באמת תיקנו כן רק כשהמנקף עני.

ו. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה. יש לציין שרש"י על התורה מביא תו"כ שדורש וקדשתו היינו לכפותו על מצוותיו. ו"מקדוש יהיה לך" דורש לכבדו. ראיתי פעם מישהו מכבד כהן ת"ח תוך כדי הפטירו "וקידשתו", אמר לו הכהן "אל תרביץ לי"... מ"מ באמת כך שגור בפי העולם על פי הסוגיא כאן שהיא דרשה חלוקה על התו"כ הנזכר.","199","","3004","True","True","False","","1047","95.86.97.240","0","0","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43133","43132","לגבי א-ב-ג","11/02/16 08:39","ב אדר א","תשע"ו","08:39","הראל","לגבי א:
לכאורה אפשר לתלות את המחלוקת הזו (קטן או בינוני) במחלוקת רש"י ותוס' (אם משום לא תענה על רב או משום ענוה - בהתאמה).
כמו כן, מהרש"א בסנהדרין סובר שלאו דוקא מן הקטן אלא העיקר לא מהגדול.

לגבי ב:
ראה במהרש"א בח"א שגדולה זה או "נשיא" "מלך" או "כהן גדול" (ולאפוקי נביא ולכן לא קשה משמואל שקדם לשאול).

לגבי ג:
בענין אחר בנושא זה - לגבי 2 המועדים שנקט כל אחד - יש לציין שהנמ"י הביא שהאשה קודמת לאיש בשנה אחת ולכן כל אחד נקט שני מועדים.","46","","3004","True","True","False","","328","84.94.81.172","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43135","43132","הע'","11/02/16 08:46","ב אדר א","תשע"ו","08:46","דוד כוכב","א. גם אני התקשתי בזה. לכאורה רש"י התקשה היתכן שרב דתנא הוא וגדול האמוראים, היה קטן מכל חכמי בית הדין שחלקם אף את שמם לא שמענו. אך י"ל שנחשב לקטן משום צעירותו, וכל האחרים היו מכובדים ממנו באותה עת.

ב. כך אמרתי גם אני.

ה. במסכת קידושין דף נט ע"א אמרו ששייך דין עני מהפך בחררה באותם שהיה בידם די ממון לקנות קרקע. משמע שלאו דוקא עני.
ובאותו ענין הביא שם תוספות הרא"ש: "ועני המנקף בראש הזית דאמרי' בריש הניזקין מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום שאני התם שטרח בהם העני להפילם לארץ וסמכא דעתיה עלייהו".
ולא חילק דעני שאני. משמע דלאו דוקא עני ואורחא דמילתא נקט.

ו. הדרשות אינן סותרות, יש בקדושה ובכבוד גם אחריות שאסור לברוח ממנה.","125","","3004","True","True","False","","150","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43142","43132","ואולי תוספת קטנה להערה ו","11/02/16 11:12","ב אדר א","תשע"ו","11:12","אבי גרינבלט","אם ניתן להוסיף מעט על דברי הרב כוכב ועל דברי הרב המכריע, דברים שעלו בפורום לפני מספר חודשים בלימוד מסכת סוטה.

כתובות אינטרנט נלוות:
אחריות הכהנים","539","","3004","True","True","False","","109","81.218.132.64","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43172","43132","לה- עיין רש"ש על תוד"ה שדי בדף סא.","11/02/16 22:59","ב אדר א","תשע"ו","22:59","זילבר פדואל","שדייק שדוקא במנקף יש דרכי שלום
כי במתנות עניים זיכתה לו התורה משא"כ
בהפקר.
ובכך תירץ קושיית התוספות כיצד
לקח רב כהנא","504","","3004","True","True","False","","149","82.81.31.217","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43137","43133","לגבי ג:","11/02/16 09:02","ב אדר א","תשע"ו","09:02","דוד כוכב","אמרו במסכת בבא מציעא דף טז ע"ב: "אמר רב נחמן: אבא מן ספרי דייני דמר שמואל הוה, והוינא כבר שיתא כבר שבע...". וכי לא ידע ר"נ בן כמה היה? אלא שלשון "כבר שיתא כבר שבע" משמעו שש ומשהו - פחות משבע.
וכן בסוגייתנו, "מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה: כבר שית, כבר שב". ראה בהג' עוז והדר שהגירסא היא: "מחוי רב יהודה ארב יצחק בריה" כלומר שהצביע עליו, ובודאי ידעו את גילו, והוא היה אז בין שש לשבע.
אם כן כך הגדרת הגיל. בדין גמור הניסוח הוא בן י"ג ויום אחד - כָּל מִדּוֹת חֲכָמִים כֵּן. בְּאַרְבָּעִים סְאָה הוּא טוֹבֵל, בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֹרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבּוֹל בָּהֶן. (מנחות פרק יב משנה ד). אבל בדבר שאינו ב"לא פלוג" הגדרת הגיל משתרעת על כל השנה.
ובזה ניחא קושית המכריע.","125","","3004","True","True","False","","155","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43145","43133","להראל","11/02/16 15:02","ב אדר א","תשע"ו","15:02","המכריע","לגבי א. כוונתך שלפי תוס' שזה משום ענווה הרי סגי שרבי לא יהיה ראשון ויתכן שפתחו מהאמצע.

אבל לפי רש"י שזה משום לא תענה על רב, הוא מוכרח להיות הקטן, כי אם יתחילו מהבינוני לא יוכלו קטנים ממנו לחלוק עליו.

כך אני מבין כוונתך.

ולא היא כי רק על מופלא שבב"ד אסור לחלוק ומעולם לא נאסר לחלוק על מי שגדול ממנו.

המהרש"א באמת ידיעה חשובה, אבל זה לא עונה על רש"י שפירש מהצד מהקטן. אא"כ כוונת מהרש"א שגם רש"י מכוון לכך.


לגבי ב

ממש כנ"ל מהרש"א נפלא אבל לא מיישב את רש"י שכתב עושר.

לגבי ג. תודה על הנימוק"י המעניין.","199","","3004","True","True","False","","276","164.138.126.89","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43217","43133","אפשרות מסוימת לא'","15/02/16 04:54","ו אדר א","תשע"ו","04:54","אלף בית רשי","הגירסא אצלינו בגמרא שרב אמר ספציפית על מנין מסויים שהתחילו ממנו, משא"כ בסנהדרין שם הגירסא שונה ורש"י שם מתייחס לזה,
על כן אפשר לומר שבמנין זה הוא היה הקטן ובו התחילו מן הצד ורש"י התכוון לומר שבכללות הוא היה יכול להיות גם בגיל ביניים","278","","3000","True","True","False","","191","24.201.226.110","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43147","43135","יישר כח על הכל","11/02/16 15:25","ב אדר א","תשע"ו","15:25","המכריע","א. ג"א הבנתי משום צעירותו.

ו. ודאי שני הדברים אמת, ומסתבר שזה קשור כמובן. אבל עדיין הדרשות חלוקות. התו"כ מפרש את החלק של הכפייה מוקידשתו, ואת החלק של לפתוח ראשון מקדוש יהיה לך, וסוגיין דורשת את החלק של לפתוח מוקידשתו.","199","","3004","True","True","False","","268","164.138.126.89","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43152","43137","נ"ל כך","11/02/16 17:29","ב אדר א","תשע"ו","17:29","אור חדש","יש כאן הבדל דורות בין הדוברים וכל דור היה לו גדר מסויים לדורו הגם שהיה מודה שבדור אחר הגדר היה שונה.
בזמן המתניתא דור/ שניים לפני ר"כ 9-10
בדורו של רב כהנא- 7-8
דור אחריו ר"י בר"י- 5-6

השאלה היא "מתי הילד מתקרב לסביבת ההבנה המקובלת בציבור הרחב" שממנה כבר ניתן להתייחס למעשיו כאל בגיר.
ייתכן שלא בגלל שהחכימו הילדים ירד גיל ה"בגרות השכלית" שלהם אלא להפך- עם ירידת הדורות המון העם התטפש והסטנדרט של הבקיאות הכללית ירד. ממילא נדמה לרמת הבנה של ילדים בגיל נמוך יותר ויותר עד שהגיעו למצב שנחשב שילד בגיל 5-6 לא שונה מהותית מרמת ההבנה בשוק.

ניתן כמובן להסביר להפך, שעם הזמן המצב הקשה גרם לילדים לאבד תמימותם מוקדם יותר ויותר עד שילדים "רכים" נאלצו לצאת לשוק העבודה והמסחר וממילא לסגל את חכמת החיים הנדרשת לכך.","458","","3004","True","True","False","","114","77.125.91.6","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43148","43142","תוספת פסוק","11/02/16 15:27","ב אדר א","תשע"ו","15:27","המכריע","לדברים הנאים שעלו בפורום. והוא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל.","199","","3004","True","True","False","","265","164.138.126.89","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43155","43145","לגבי א","11/02/16 18:52","ב אדר א","תשע"ו","18:52","הראל","הבנתי אותי נכון,
אלא שקושייתך איננה ודאית -
ראה רש"י סנהדרין לו ע"א ד"ה לא תענה על רב ובמהר"ם ובחכמת שלמה על דברי רש"י, דיש מי שסובר שהקטן עלול להתבייש לחלוק על כל מי שגדול ממנו.","46","","3004","True","True","False","","276","84.94.81.172","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43157","43147","הש"ס כתו"כ","11/02/16 19:46","ב אדר א","תשע"ו","19:46","דוד כוכב","ומשום כך כתב רש"י: "וקדשתו - כי את וגו' ", לומר שנדרש מהסיפא, כי מהרישא נדרשת הכפייה (ורש"י היה בקי מאוד בתו"כ כמוכח במקומות רבים).
וראה כאן הסבר אחר לשם מה נצרכת הסיפא לצורך הדרשה.","125","","3004","True","True","False","","149","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43156","43152","רב כהנא ורב יהודה היו יחד בדור תלמידי רב","11/02/16 19:37","ב אדר א","תשע"ו","19:37","דוד כוכב","","125","","3004","False","True","False","","151","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43158","43156","לא כך רב יצחק בנו","11/02/16 19:58","ב אדר א","תשע"ו","19:58","אור חדש","","458","","3004","False","True","False","","90","77.125.91.6","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43188","43157","מאד לא משמע","12/02/16 10:20","ג אדר א","תשע"ו","10:20","המכריע","רש"י כתב וגו', להבין שזה הולך על כהן,ולהבין טעם מצות הקדשתו, וקידשתו כי את לחם אלוקיך הוא מקריב.

מדוע לא ינקטו קדוש יהיה לך, אם זו הדרשה האמיתית?

עכ"פ מעשים בכל יום שמדרשי תנאים חלוקים באופן הדרשה המדוייקת, ומנהג העולם, ובאמת כך גם בפוסקים בסוף הל' ברכת כהנים, לצטט תמיד וקדשתו, ולא משוינא לכו"ע עמי הארצות.

אולי כדאי לעיין במזרחי בפרשת אמור וגור אריה וכדומה.","199","","3003","True","True","False","","299","31.44.129.3","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43160","43158","כמו ר"כ - הדרשן הוא ר"י","11/02/16 20:13","ב אדר א","תשע"ו","20:13","דוד כוכב","לגירסה המדוייקת הוא הראה לעבר בנו.
ולגרסה המצויה הוא אמר לבנו.","125","","3004","True","True","False","","141","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43163","43160","אל תמחק את רב יצחק מהסיפור","11/02/16 20:18","ב אדר א","תשע"ו","20:18","אור חדש","ר"י ציין שדיבורו מתייחס לבנו (ולטעמי לדורו של בנו)

גם א"ת שדיבר לבנו הרי שבנו כבר היה ת"ח בפני עצמו וממילא החל ה"דור הבא" לאמוראי בבל.","458","","3004","True","True","False","","133","77.125.91.6","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43166","43163","הדרשן הוא רב יהודה","11/02/16 20:39","ב אדר א","תשע"ו","20:39","דוד כוכב","לכן מדובר בדור שרב כהנא ורב יהודה היו בגיל ובמעמד שדרשו בו.
ראה בהג' עוז והדר, רב יצחק בנו של רב יהודה היה אז בן 5-6 ועליו חיווה רב יהודה.
וגם לנוסחה החדשה, רב יצחק בנו של רב יהודה היה אז בגיל התלמידים, ואביו ורב כהנא היו אז בגיל הדרשנים.
מסכת סנהדרין דף מא ע"א: "רבי יוחנן בן זכאי... ארבעים שנה למד, ארבעים שנה לימד".","125","","3004","True","True","False","","156","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43167","43163","מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה","11/02/16 20:57","ב אדר א","תשע"ו","20:57","דוד כוכב",""מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה: כבר שית, כבר שב".
כך גירסת הדפוסים.
המשמעות היא שהוא הצביע וסימן לו בידיו: שש-שבע.
גם במילים אלו לא ניתן כלל לאלץ את פירושך שמחוי פירושו שרב יהודה התכוין שלכשיגיע בנו לדור של גדולים, באותו זמן הקטנים יחכמו בגיל 6-7.

אגב, בדברי היה מבואר היטב מה היה תפקיד רב יצחק, מאין שאבת את הניסוח המוזר שמחקתי אותו.","125","","3004","True","True","False","","159","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43169","43166","סדר בדברים","11/02/16 21:55","ב אדר א","תשע"ו","21:55","אור חדש","הצעתי היא ששלשת המקורות מסכימים אלא שדיברו על דורות שונים וע"כ יש הבדל בין הדברים (הגם שכ"א יודו לחברו שבדורו הדין כמותו)

הברייתא דיברא על דור הילדים בזמו של ר' חיא - די מקביל לרב
ר"כ שאכן כדבריך חי תקופה מסויימת שכנראה התפרסה על 3 "דורות" דיבר על דור ה?
רב יהודה דיבר בעליל על הדור המקביל לחיי בנו

הצעתי הינה לזהות את דבריו של ר"כ כמתייחסים לאחד הדורות שבין רב לדורו של בנו של רב יהודה

ההצעה הנ"ל שאין לך דרך לפרוך אותה מועילה בכך שהיא פותרת את שאלתו של הרב המכריע בכך שמכניסה את האמירות כתלויות דור, תוך שאני מציע הסבר להבדלים שהיו בין הדורות ולמה זה יוצר את השינוי בהלכה","458","","3004","True","True","False","","171","77.125.91.6","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43170","43167","התכוונתי אחרת","11/02/16 21:58","ב אדר א","תשע"ו","21:58","אור חדש","שלדבריך יש את המימרא של ר"כ
ויש את של ר' יהודה

העובדה שהמימרא של ר"י נאמרה ביחס או ל ר' יצחק בנו נעדרת משמעות לדבריך, ביטול המשמעות כיניתי בשם "מחיקה"","458","","3004","True","True","False","","129","77.125.91.6","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43173","43170","הש"ס מלא בכגון זה","11/02/16 23:28","ב אדר א","תשע"ו","23:28","דוד כוכב","במימרות שנזכר שנאמרו לחכם מסוים דוקא, ואפילו לבנו - כאצלנו, האם כל אלו מחוקים וחסרי משמעות?!
דוגמות:
מסכת ברכות דף מז ע"א קמתני ליה לבריה.
מסכתות שבת דף סח ע"ב; יבמות דף ט ע"א; והוריות דף ח ע"א: מקרי ליה רבי יהושע בן לוי לבריה.
מסכת שבת דף קכא ע"ב: אשכחיה מתני ליה לבריה.
מסכת סנהדרין דף קו ע"ב: אמר ליה מר בריה דרבינא לבריה.
מסכת הוריות דף יב ע"א: אמר להו רב משרשיא לבריה.
מסכת חולין דף קלז ע"ב: אשכחיה לר' יוחנן דקא מתני ליה לבריה.
מסכת בכורות דף לג ע"ב: מתני ליה ר' אלעזר לבריה, ואמרי לה ר' חייא לבריה.","125","","3004","True","True","False","","167","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43174","43173","היכא דאפשר דרשינן","11/02/16 23:34","ב אדר א","תשע"ו","23:34","אור חדש","כמו בתורה שבכתב התרוץ "נכתב סתם לתפארת המליצה" הינו הגרוע ביותר האפשרי, אם ניתן להתייחס לפרט כלשהו בדברי חז"ל כמשמעותי להבנת הסוגיה עדיף כך.

שוב זו רק הצעתי לתשובה לשאלת הרב המכריע
בהצעה זו יש הגיון פנימי וישוב טוב לשאלה

בדבריך ראיתי רק ש"ייתכן אחרת" ולא ראיתי ראיות נגד מה שכתבתי.

דבריך כמובן נכונים אך לא מקדמים אותנו לשום מקום","458","","3004","True","True","False","","137","77.125.91.6","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43191","43188","כך מפורש במצפה איתן ובמזרחי וגור אריה:","12/02/16 12:25","ג אדר א","תשע"ו","12:25","דוד כוכב",""רש"י ד"ה וקדשתו כי את וגו'. נראה בכוונתו עפמ"ש הרא"ש (אולי צ"ל: רש"י/בריש) פ' אמור דעיקר דרשה זו לאו מקדשתו אלא מקדוש יהיה דכתיב בסיפיה ומ"ש בזה בס' בית לוי דחוק".

מזרחי (רא"ם) ויקרא כא, ח:
"קדוש יהיה לך נהוג בו קדושה לפתוח ראשון בכל דבר ולברך ראשון בסעודה. דאם לא כן למה לי, הרי כבר נאמר (פסוק ו) "קדושים יהיו" וגם "וקדשתו", ודרשו בם רז"ל (בספרא), שבית דין יכריחום לקדשם בעל כרחם. אך קשה, שרז"ל לא דרשו המדרש הזה אלא מקרא ד"וקדשתו", כדאיתא בגיטין פרק הניזקין (גיטין נט ב) ובמועד קטן פרק אלו מגלחין (מועד קטן כח ב). ושמא יש לומר, שאף על פי כן הוציא אותו רש"י ז"ל מקרא ד"קדוש יהיה לך", משום דקרא דוקדשתו לפי פשוטו של מקרא אינו מורה אלא על שיקדשוהו בית דין בעל כרחו על פסלות נשים, דכתיבי לעיל מיניה, ולא לפתוח ראשון, אבל מקרא ד"קדוש יהיה לך" דקרא יתירא הוא, מצינן למדרש שפיר, וכל שכן שהברייתא של תורת כהנים היא לעזרו".

גור אריה ויקרא כא, ח:
"[טז] קדוש יהיה לך נהוג בו קדושה לפתוח ראשון. דאם לא כן "קדוש יהיה לך" למה לי. ובגמרא בפרק הניזקין (גיטין נט ע"ב) דריש ליה מן "וקדשתו", ונראה כי דעת רש"י אף על גב דנקט בגמרא "וקדשתו", לא מן "וקדשתו" מפיק, אלא מן "קדוש יהיה לך", ושפיר נקט "וקדשתו", מפני שאם לא כתב "קדוש יהיה לך" הוי אתא "וקדשתו" שיהיה בו נוהג קדושה, רק מפני שכתוב "קדוש יהיה לך" אתא "קדוש יהיה לך" לנהוג בו דבר קדושה, ואתא "וקדשתו" לכוף אותו שיוציא נשים פסולות. ומפני דשם (גיטין נט ע"ב) איירי בלא קרא ד"קדוש יהיה לך", נקט הדרשא מן "וקדשתו", שהוא למוד ראשון".

ובזה מיושבת קושיית באר שבע מסכת הוריות דף יב ע"ב:
"וגם מה שפרש"י בחומש קדוש יהיה לך נהוג בו קדושה לפתוח ראשון כו', קשה בעיני טובא למה הוציא המדרש הזה נהוג בו קדושה לפתוח ראשון כו' מפסוק קדוש יהיה לך, שלא דרשו כן לא בגמרא דידן ולא בתורת כהנים ושבק שיטת גמרא דידן. ושמא י"ל בישוב קושיא הראשונה דתרתי משמע ליה לתורת כהנים מקרא וקדשתו אי נמי מקרא קדוש יהיה לך, וצריך עיון היטב".","125","","3003","True","True","False","","194","95.86.89.112","0","43132","גיטין|נט ע"א",""),new Message("43195","43191","יישר כח על מראי המקומות","12/02/16 15:13","ג אדר א","תשע"ו","15:13","המכריע","העתקתים למחברתי בשם מלקטם.","199","","3003","True","True","False","","259","212.76.104.224","0","43132","גיטין|נט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);