"ואכלו אותם אשר כופר בהם" , כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים.
אכילת הכהנים מהווה את סיום הכפרה לבעלים , גם ניתן לשאול , מה הקשר בין החוטא לכהן ומדוע זה התנאי לסיום הכפרה ?
אלא שלכהנים ישנה אחריות על כלל הדור כמו לזקני העיר במעשה עגלה הערופה.
אפשר עוד לקשור את הנושא לעובדה הידועה שאמותיהן של הכהנים היו דואגות להאכיל את הרוצחים בשגגה כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו (כדי שיצאו מעיר המקלט) , מה פתאום שתפילתם בכלל תישמע ? נוסיף ונשאל עוד יותר , כאשר רוצח בשגגה נגמר דינו ובדרך לעיר המקלט כ"ג נפטר , הוא לא ייכנס כלל לעיר המקלט אבל אם תוך כדי הדיון נפטר כ"ג , רוצח בשגגה ייכנס לעיר המקלט עד מות הכה"ג החדש (רמב"ם הל' רוצח ושמירת הנפש ז,יא) וכאן השאלה עוד חזקה יותר , שהרי כה"ג חדש זה , כלל לא היה בתפקיד כאשר בוצע הרצח בשגגה (כמה מדוייק , אין הריגה ושאר שטויות של ימינו , גם בשגגה זה רצח !) וגם עליו "יתפללו" שימות ומדוע בכלל ש"תפילה" זאת תתקבל ? אלא זאת אחריות שבט הכהונה על חינוכו של כלל הדור.
אכילת השעורים , היא הדבר הפשוט והטבעי שהכהן מבצע כדי לבטא גם אחריותו על דרגתו המוסרית של כלל הדור.
כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא