כהן ברישא והדר לוי
גיטין נט ע"ב
"גמ'. מנא הני מילי?
אמר רב מתנה, דאמר קרא (דברים לא, ט) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, אטו אנא לא ידענא דכהנים בני לוי נינהו? אלא כהן ברישא והדר לוי.
רבי יצחק נפחא אמר, מהכא: (דברים כא, ה) וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי, אטו אנן לא ידעינן דכהנים בני לוי נינהו? אלא כהן ברישא והדר לוי.
רב אשי אמר, מהכא: (דברי הימים א' כג, יג) בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.
רבי חייא בר אבא אמר, מהכא: (ויקרא כא, ח) וְקִדַּשְׁתּוֹ - לכל דבר שבקדושה".
רב מתנה השיב גם לשאלה מנא הני מילי שלוי קודם לישראל, כמו שפירש רש"י: "וַיִּתְּנָהּ - שיקראו בה כהנים והדר בני לוי", שמשום כך נזכר בפסוק שאותם הַכֹּהֲנִים הם בְּנֵי לֵוִי.
כך מתפרשת גם דרשת רבי יצחק נפחא, והמשך הפסוק: "וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם" יתפרש על ברכת התורה וקריאתה.
מכאן שגם בדרשת רב אשי נרמזת קדימת הלוי, ונלמד מהייתור: לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים – קדושה על גבי קדושה, שאהרן נתקדש בקדושה יתירה על קדושת משה הלוי שנזכר מיד אחריו ברישא.
ועל דרך זה תתפרש גם דרשת רבי חייא בר אבא: וְקִדַּשְׁתּוֹ, ופירש רש"י: " וְקִדַּשְׁתּוֹ - כי את וגו' ", כלומר שעיקר הדרשה מהסיפא: קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ. וכי מה מצינו בסיפא יתר על מילת וְקִדַּשְׁתּוֹ שברישא? אלא שנלמד מהכפילות וְקִדַּשְׁתּוֹ – קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ, קדושת כהונה על גבי קדושת לויה, "כולה משום כבודו דכהן" (מסכת יומא דף סט ע"א).
