var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=39475;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("39475","0","קנינא לה לכולה","26/04/15 23:43","ז אייר","תשע&quot;ה","23:43","דוד כוכב","נתנבאו ולא ידעו מה נתנבאו.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30459'>על כך כאן</a>.","125","","3294","True","True","False","","643","95.86.108.238","0","0","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39485","39475","'אשלא' זה לא מפרש, זה חֶבֶל","27/04/15 19:29","ח אייר","תשע&quot;ה","19:29","Almuaddib","רב הונא בריה דרב יהושע, משך את הסירה בחבל, כפי שהיה מקובל בתעלות ובדרכי המים של בבל.<br /><br />&quot;ממתח לה באשלא&quot; = משך אותה בחבל.<br /><br />וראה כדוגמתה במסכת סוכה, &quot;דמתיחא באשלי מלעיל&quot;, &quot;אי נמי לאשלא יתירא&quot;, והריני נתלה באשלי רברבי בעניין זה.","107","","3293","True","True","False","","185","87.68.210.186","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39495","39475","הבנתי לחצאין...","28/04/15 13:57","ט אייר","תשע&quot;ה","13:57","עלי","הבנתי - שהאמוראים שבסיפור ניסו לקבוע עובדה בשטח ואת הבעלות על הסירה או הספינה שבנהר, האחד מתוכה ע&quot;י הנהגתה במשוט והגה הספינה, והשני מחוצה לה ע&quot;י משיכתה אליו בחבל הקושרה למזח שבחוף. זה שהנהיגה מתוכה נעשה ראש הישיבה, וזה שהנהיגה מבחוץ נעשה ראש לבאים מחוצה לה לירחי הכלה. הכל מתאים ויפה ויישר לרב כוכב.<br />לא הבנתי עד הסוף, מדוע הם מכונים 'קאקי חיוורי'- אווזים לבנות, מפשיטי אנשים מטליתותיהם או גלימותיהם :<br />א. האם כינויים - אווזים לבנות, זה כמו לכנותם 'זוג תרנגולות קנטרניות', כלומר שלא נאה לשני ת&quot;ח מבוגרים כמותם לריב/להתווכח על ענייני ממון כאלו כתגרנים בשוק ועוד להתבזות במעשי השתלטות עליה ע&quot;י ניסיון להשטת הספינה במשוט והגה ( מה שמצריך לשחות אל הספינה תחילה במים ומן הסתם להירטב ) או ע&quot;י משיכת הספינה בחבל שמצריך מאמץ גופני גדול, כשני מלחים או פועלים ?<br />ב. מה שייך הפשטת אנשים מבגדיהם לעניין בדיוק ? את מי הפשיטו ? האם הכוונה לעצמם שירדו ממדריגתם ?<br />ג. יש בדף היומי במקום אחר דיון לגבי שימוש בכינויי גנאי כחלק מתוכחה לאנשים. מה הגדרים לשימוש בכינויי גנאי כאלו בשיח ת&quot;ח, מה נוסף בידיעתם ובידיעתנו ע&quot;י השימוש במשל האווזים הנ&quot;ל שבלעדיו לא יכולנו להבין את העניין והתוכחה ?","209","","3292","True","True","False","","246","194.114.146.227","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39487","39485","בסדר","27/04/15 23:03","ח אייר","תשע&quot;ה","23:03","דוד כוכב","כדבריך משמע במסכת בבא מציעא דף קז סוף ע&quot;ב.<br /><br />ואני פירשתי שעם החבל הוא מתח את מפרש הספינה, כמצוי בספינת &quot;המוכר את הספינה&quot; במסכת בבא בתרא דף עג ע&quot;א:<br /><span class='lightYellow'><b>/מתני'/. הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה, מָכַר אֶת הַתֹּרֶן וְאֶת הַנֵּס וְאֶת הָעוֹגִין וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ, אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָעֲבָדִים, וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין, וְלֹא אֶת הָאַנְתִּיקִי. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין.</b></span><br /><br /><span class='darkYellow'><b>גמ'. תורן - איסקריא, וכן הוא אומר: (יחזקאל כז, ה) אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ. נס - אדרא, וכן הוא אומר: (יחזקאל כז, ז) שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס. עוגין - תני רבי חייא: אלו עוגינין שלה, וכן הוא אומר: (רות א, יג) הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ. מנהיגין - א&quot;ר אבא: אלו המשוטין שלה, וכן הוא אומר: (יחזקאל כז, ו) אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ. ואי בעית אימא, מהכא: (יחזקאל כז, כט) וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט. </b></span><br /><br />לאחר הפסוק שהביאה הגמרא: (יחזקאל כז, ז) שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס, אומר הפסוק: (יחזקאל כז, ח) יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ <b>שָׁטִים </b>לָךְ חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה <b>חֹבְלָיִךְ</b>.<br />החובלים - משתמשים בחבלים, ומשיטים בהם את הספינה השטה בעזרת המפרש.","125","","3293","True","True","False","","130","164.138.118.204","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39488","39487","האם אתה מכיר ספינות מפרש בנהרות בבל?","28/04/15 07:18","ט אייר","תשע&quot;ה","07:18","Almuaddib","","107","","3292","False","True","False","","133","87.68.210.186","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39502","39488","כן","28/04/15 15:46","ט אייר","תשע&quot;ה","15:46","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.atlantisbolivia.org/areedboathistory'>בקישור זה</a>.","125","","3292","True","True","False","","105","95.86.119.8","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39496","39495","אז ככה:","28/04/15 14:01","ט אייר","תשע&quot;ה","14:01","Almuaddib","1. קאקי חוורי - לא כינוי גנאי. דימוי. אנשים זקני, שזקנם לבן - כפי שהאווזים לבנים. <br /><br />2. להפשיט אדם מבגדו בשוק - גם כאן, מדובר בדימוי. אדם שנושה בחברו, לא ראוי שיפשיטו מגלימתו בשוק, מול כולם. זה בזיון לחייב שכך עשו לו. הנושה העושה כך - לא כראוי עושה, והדבר מעיד על הלחץ שלו לזכות בכספו. למעשה זה, דימה המוכיח את מעשיהם, שהם אצים-רצים לתפוס את סירתו של המנוח. כלומר, הוא מוכיח אותם על כך שנהגו שלא כפי שמצופה מאנשים במעלתם.<br /><br />3. אין גדרים ואין סייגים, והדוגמאות רבות מאד. ות&quot;ח רותח - התורה היא שמרתיחתו, ואין לך להסיק מאומה על חכם שהשתמש בלשון עזה, שמתוך קנאתו לתורה כך אמר.","107","","3292","True","True","False","","167","195.200.205.2","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39498","39495","תּוֹסָפוֹת","28/04/15 14:20","ט אייר","תשע&quot;ה","14:20","דוד כוכב","כתב רבי עקיבא איגר הגהה בגליונו, שקרא להם אוזים על שם חכמתם, כמו שאמרו - הרואה אוז בחלום יצפה לחכמה. <br /><br />גם במסכת גיטין דף עג ע&quot;א כינה רבא את שני תלמידיו אלו וקרא לעברם: &quot;קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי&quot;. גם שם כבסוגיה דידן תפסו הם ממון שלא כדין על המים דוקא. ואמרו במסכת חולין דף נו ע&quot;ב: &quot;אמר רב שיזבי: הני אווזי דידן, כעוף של מים דמיין&quot;. ופירש רש&quot;י: &quot;אווזי דידן - הואיל ותמיד הן במים&quot;.<br /><br />לרב הונא בריה דרב יהושע יש סיבה מיוחדת להדמות לאווז לבן, שכן היה מכסה את ראשו בטלית תמיד, במסכת שבת דף קיח ע&quot;ב: &quot;אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש&quot;. ובמסכת קידושין דף לא ע&quot;א: &quot;רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי&quot;. והטלית לבנה היא כצבע הלבן שבפתילי הציצית, וכן אמרו במסכת שבת דף קנג ע&quot;א: &quot;בכל עת יהיו בגדיך לבנים - אלו ציצית&quot;.<br />מסופר שרבינו תם הוכיח את אחיו הגדול הרשב&quot;ם שלא יצטדק כל כך להשפיל מבטו בלא להביט שכן כמעט ועלה על מרכבה הרתומה לכלאיים. כמו כן הוכיחם רבא: בצדקותכם בעטיפת גלימתכם הלבנה שלא להביט אנה ואנה (ראה רש&quot;י מסכת שבת דף י ע&quot;א &quot;מתעטפין בטליתן... שלא יפנו ראשן לכאן ולכאן&quot;), אינכם מבחינים שמפשיטים אתם גלימות של אחרים.<br /><br />ובאשר לטענה אודות התבזותם בשוק, שני תלמידים אלו קיימו כדין את ציוויו של רב לרב כהנא: &quot;פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא, ולא תימא כהנא אנא, וגברא רבא אנא, וסניא בי מלתא&quot; (מסכת פסחים דף קיג ע&quot;א).<br />ולשונו הזהב של המסילת ישרים פרק יא:<br /><span class='lightYellow'><b>כמה הם שמתענים ברעב וישפילו את עצמם להתפרנס מן הצדקה ולא יתעסקו במלאכה שלא תהיה מכובדת בעיניהם מיראתם פן ימעט כבודם. היש לך הוללות גדול מזה? ויותר ירצו בבטלה המביאה לידי שעמום ולידי זימה ולידי גזל ולידי כל גופי עברות שלא להשפיל מעלתם ולהבזות כבודם המדומה. ואמנם, חכמינו ז&quot;ל אשר הורונו והדריכונו תמיד בדרכי האמת. אמרו (אבות פרק א): אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות. ואמרו עוד (פסחים קיג): פשוט נבילתא בשוקא ולא תימר, גברא רבא אנא, כהנא אנא. ואמרו עוד (בבא בתרא קי): לעולם יעבוד אדם עבודה שהיא זרה לו ואל יצטרך לבריות. </b></span>","125","","3292","True","True","False","","150","212.76.104.154","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39507","39498","לא ברור מהסיפור הנ״ל","28/04/15 23:28","ט אייר","תשע&quot;ה","23:28","עם הארץ","איך רב פפא ורב הונא השתלטו על הספינה ולקחו אותה מידי השליח של יימר<br />באמצע הנהר ?<br />מה זה רב פפא היה טרזן?<br />וקורא להם רב נחמן אווזים לבנים משמע שהיו זקנים בחכמה<br />ועוד תימא לי, איך רב פפא ורב הונא ברי דרב יהושע לא ידעו שההלכה כרבי עקיבא<br />שאין נושה יכול לתפוס נכסי יתומים לאחר מיתה.","248","","3292","True","True","False","","247","74.233.21.61","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39503","39502","חוששני שאין קשר בין הקישור לבין טענתך","28/04/15 16:01","ט אייר","תשע&quot;ה","16:01","Almuaddib","אולי כדאי שתקרא את מה שקישרת אליו.<br /><br />כדאי לך גם לדעת מה פירוש Reed boatbuilding - לפני שאתה ממשיך.<br /><br />ובקיצור:<br /><br />אין שום שמץ בדל של שביב חיזוק לטענתך מהדף הזה.","107","","3292","True","True","False","","207","195.200.205.2","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39504","39503","רד קצת למטה בקישור שם וראה TIGRIS","28/04/15 19:32","ט אייר","תשע&quot;ה","19:32","הודו_כי_טוב","זהו נהר החידקל<br /> Reed BoatBuildind זו סירה בנויה מקני סוף<br />והנה עוד קישור חד משמעי יותר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.alburhangroup.com/history-transport.html'>עירקי</a> יותר<br /><br /> <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://www.google.co.il/search?q=tigris+reed+ship&hl=iw&rlz=1T4GGLJ_iwIL451IL477&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ei=lrI_VYHKJM_baMbhgeAO&ved=0CAgQ_AUoAQ&biw=860&bih=361#imgrc=QdVab-O0BfL8_M%253A%3BqGTSezVHA6lN8M%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.kon-tiki.no%252Fimages%'>ועוד</a>","207","","3292","True","True","False","","334","79.181.12.235","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39505","39504","גם אתה לוקה בהבנת הנקרא?","28/04/15 19:54","ט אייר","תשע&quot;ה","19:54","Almuaddib","תור היירדאל, הנורווגי בן זמננו, בנה ספינה והפליג בה.<br /><br />מה הקשר בין העובדה שהוא בנה ספינה לבין דרכי המים של בבל בתקופת התלמוד? תור היירדאל בנה ספינה במאה העשרים, קרא לה טיגריס, והפליג. איך זה שתור היירדאל עשה את זה, מחזק את הטענה - שעד עתה לא קיבלה שום חיזוק - שבדרכי המים של בבל התלמודית היו ספינות מפרש?<br /><br />ודוק - לא על המפרץ הפרסי אני מדבר, ואפילו לא על השאט אלערב. אנו עוסקים בדרכי המים ש<b>בתוך</b> בבל.","107","","3292","True","True","False","","267","46.19.86.105","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39506","39505","דחילק","28/04/15 23:22","ט אייר","תשע&quot;ה","23:22","דוד כוכב","הבניה שלו נועדה להוכיח ולהדגים כיצד היו השומרים ובני דורם מנווטים. הוא סובר שהיו משתמשים במפרש.","125","","3292","True","True","False","","103","31.44.136.11","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39510","39505","שאט אלערב זו ההמשך של הפרת והחידקל","29/04/15 06:55","י אייר","תשע&quot;ה","06:55","הודו_כי_טוב","זה אותו ציר איך כבודו מבדיל בין זה לזה ?","207","","3291","True","True","False","","255","79.181.12.235","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39511","39506","לתור היירדאל היה ידע בספנות,","29/04/15 09:17","י אייר","תשע&quot;ה","09:17","Almuaddib","אך הוא לא היה ארכיאולוג או היסטוריון, ולא התיימר לדעת איך בנו השומרים או הבבלים את ספינותיהם..<br /><br />כל מה שהוא ניסה להוכיח, זה את ההיתכנות. כך כשהפליג ברפסודת בלזה - בקון טיקי, וכך כשהפליג ממצרים. <br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%9C'>תור היירדאל</a> ניסה להוכיח כי באמצעות טכנולוגיות בניה קדומות, ניתן היה להפליג גם באוקיינוסים - ואת ההיתכנות הוכיח. הוא מעולם לא התיימר לדעת כיצד השומרים בנו ספינות, בפועל, כיצד ניווטו - ובוודאי לא כיצה הבבלים הפליגו בדרכי המים הצרות שבארצם - נהרות ותעלות מים.<br /><br />את טכניקות הבניה של הספינות, <a target='_blank' rel='nofollow' href='https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%90%D7%9C'>תור היירדאל</a> למד מהאינדיאנים בהרי האנדים, שאף בנו את ספינות הקנים הטובות שלו - היירדאל מעולם לא פגש בבלי או שומרי, כדי שיסבירו לו איך לבנות ספינת נהר. <br /><br /><br />ולמען הסר ספק - אין שום קשר בין ספינות נהר לביןספינות המפליגות באוקיינוסים.","107","","3291","True","True","False","","310","195.200.205.2","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39513","39506","אתה מכיר בגמרא אזכור של ספינת מפרש","29/04/15 09:21","י אייר","תשע&quot;ה","09:21","Almuaddib","המפליגה בבבל?<br /><br />לא ספינה המפליגה מנמל יפו לנמל ברינדיזי ברומא, אלא ספינה בבבל עצמה?","107","","3291","True","True","False","","177","195.200.205.2","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39509","39507","להבנתי","29/04/15 00:48","י אייר","תשע&quot;ה","00:48","דוד כוכב","&quot;חריפותא דנהרא&quot; היא שִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר (ישעיהו כז, יב), אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם (תהלים סט, טז), שִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי (תהלים סט, ג), דהיינו המקום שהמים מהלכים בו במרוצה, ולכן בני אדם אינם מצויים לרחוץ שם. אבל זה יכול להיות גם די סמוך לשפת הנהר.<br />ועוד, הם שטו לעבר הספינה לאחר שהשליח כבר השיט אותה, הורו לו שתפיסתו אינה תפיסה, ובו במקום החליפוהו והנהיגו את הספינה.<br /><br />ולגבי השאלה הכיצד לכאורה לא ידעו שהלכה כרבי עקיבא, התייחסתי לקושיה זו <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30458'>בקישור זה</a>.","125","","3291","True","True","False","","108","95.86.88.162","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39514","39507","הנהר לא חייב להיות עמוק כלל וכלל","29/04/15 09:23","י אייר","תשע&quot;ה","09:23","Almuaddib","לא כתוב איזה נהר זה היה, וזו יכולה להיות תעלת מים רדודה, שניתן ללכת ברגל לאמצעיתה בלי קושי.<br /><br />מהסיפור גם די ברור שה'השתלטות' לא נעשתה בכוח. הם הבהירו לו שאין לו זכות משפטית כשליח - ולכן תפיסתו אינה תפיסה - להבדיל מהם, שהם לא שליח אלא בעל החוב עצמו.","107","","3291","True","True","False","","192","195.200.205.2","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39512","39510","אנא ראה את מפת בבל","29/04/15 09:20","י אייר","תשע&quot;ה","09:20","Almuaddib","אנא, הבט <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/encyclopedia/images/amoraim1.jpg'>במפת בבל</a>, וראה כי אין שום קשר בין המקומות בהם חיו ופעלו גיבורי הסיפור שלנו, לבין מיקומו של השאט אלערב.<br /><br />חשוב לציין, הספינות של דרכי המים בתוך בבל, היו שונות באופן מהותי ממה שיה בשאט אלערב, בשל האופי השונה של הנהר הרחב שנוצר לאחר התמזגות הפרת והחידקל, לעומת הנהרות ותעלות המיים שבתוך בבל גופא.","107","","3291","True","True","False","","732","195.200.205.2","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39524","39513","אין אזכור, וכרמיזתך, גם אין ראיה שלא היה","29/04/15 13:14","י אייר","תשע&quot;ה","13:14","דוד כוכב","","125","","3291","False","True","False","","103","164.138.125.195","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39525","39524","בירושלמי יש","29/04/15 14:50","י אייר","תשע&quot;ה","14:50","דוד כוכב","תלמוד ירושלמי מסכת גיטין פרק ז הלכה ו:<br />&quot;חד בר נש אקדם פריטין לאילפא ונגב נהרא. אתא עובדא קומי רב נחמן בר יעקב הא אילפא אייתי נהרא&quot;.<br />קרבן העדה:<br />&quot;חד בר נש. אדם אחד הקדים ונתן שכר הספינה שתעבירנו ונתיבש הנהר בא המעשה לפני רנב&quot;י אמר הא הספינה לפנינו ואין על המשכיר כלום אלא על השוכר מוטל להביא הנהר ואינו יכול הלכך אין המשכיר צריך להחזיר כלום&quot;.<br /><br />ובמסכת תענית דף כא ע&quot;א:<br />&quot;עד דאתא אילפא - מליך רבי יוחנן. אמרו לו: אי אתיב מר וגריס לא הוה מליך מר. אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא&quot;.<br />ופירש רש&quot;י:<br />&quot;תלא נפשיה באסקריא - כלונס עץ ארוך תקוע, בלב הספינה, שמניחין עליה מכסה, וילו&quot;ן בלעז &lt;תורן&gt;&quot;.<br /><br />וכן במסכת כתובות דף סט ע&quot;ב:<br />&quot;אילפא תלא נפשיה באיסקריא דמכותא&quot;. [בתורן המפרש].<br />רש&quot;י: &quot;מכותא - וילון&quot;.<br /><br />ספינתו של אילפא שטה על נהרות בבל המתייבשים, ובא מעשה לפני רב נחמן בר יעקב, הוא רב נחמן, אשר בבבל.<br /><br />תטען שבפי הפרת הוא החליף את ספינתו. ואני שואל למה, למה שיחליף ולמה שתסבור כך.","125","","3291","True","True","False","","188","95.86.101.127","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39526","39525","טוב, זה כבר מביך מה שעשית כאן","29/04/15 15:35","י אייר","תשע&quot;ה","15:35","Almuaddib","אילפא אמורא ארצישראלי, חברו של רבי יוחנן. איך העברת אותו לבבל, דור אחרי זמנו?<br /><br />לגבי המקור הראשון שהבאת, שים לב לא להתבלבל. פירוש המלה &quot;<span class='bordeaux'><b>אילפא</b></span>&quot; שם, הוא פשוט <span class='bordeaux'><b>ספינה</b></span>. לא דינו של האמורא הארצישראלי, חבר נעוריו של רבי יוחנן; הוא שבא עניינו לפני אמורא שחי <u>אחריו </u>בבבל, אלא דינה של <u>ספינה</u>. <br />אילפא=ספינה. <br />שים לב, זה גם מה שבדיוק מפרש קרבן העדה שציטטת. <br /><br />ולגבי ההמשך, המקרה בו אילפא תלה עצמו בתורן הספינה, הרי שמקרה זה קרה בארץ ישראל, לא בבבל. כידוע, והרי המקרה ממנו אתה מצטט, קרה כאשר שניהם הלכו לפרוש מהישיבה, ושמע רבי יוחנן את ששמע, הוא חזר ואילפא הלך לעסוק במסחר, והסיפור זכור וידוע לכל.<br /><br />איך גלגלת את אילפא, הניתלה בתורן הספינה - בארץ ישראל - אל נהרות בבל?<br /><br /><br />חוששני שבמקום לתקן את הדרוש שלך, אתה הולך ומסתבך בדברים שהיה עדיף לך לא להסתבך בהם, ואכמ&quot;ל.","107","","3291","True","True","False","","272","195.200.205.2","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39534","39526","אי משום הא לא איריא","30/04/15 08:31","יא אייר","תשע&quot;ה","08:31","דוד כוכב","רב נחמן היה בזמן חייו של רבי יוחנן, שניהם נחשבים לדור השני של האמוראים. וכך משמע במסכת חולין דף קכד ע&quot;א: &quot;אמר ליה רב נחמן לעולא: אמר רבי יוחנן אפילו כתרטא? אמר ליה: אין; ואפילו כנפיא? א&quot;ל: אין, א&quot;ל: האלהים! אם אמר לי רבי יוחנן מפומיה לא צייתנא ליה!&quot;.<br />ובמסכת בבא מציעא דף צז ע&quot;ב: &quot;רב הונא ורב יהודה אמרי: חייב, רב נחמן ורבי יוחנן אמרי: פטור&quot;, ואין הדרך לצרף זוגות של דורות שונים.<br />ומצויות כמה וכמה מחלוקות בין רבי יוחנן ורב נחמן, כמצוי בבני אותו הדור.<br /><br />אבל הראיה שלא מדובר בירושלמי באילפא האיש וספינתו היא שלא היה קיים מעבר ימי מא&quot;י לבבל עבור הספינה. שהרי לא היו מקיפין את כל אפריקי.<br /><br />על הקשר בין שמו של אילפא לבין מלאכתו, ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=6400'>בקישור זה</a> (מהמאמרים הראשונים בפורטל, כניכר במספר בכתובת הדף).","125","","3290","True","True","False","","215","95.86.83.228","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א",""),new Message("39540","39534","למד לשונך לומר &quot;אופס, טעיתי&quot;","30/04/15 10:56","יא אייר","תשע&quot;ה","10:56","Almuaddib","","107","","3290","False","True","False","","145","46.19.86.134","0","39475","כתובות|פה ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);