אילפא
תענית כא ע"א
"עד דאתא אילפא - מליך רבי יוחנן.
אמרו לו: אי אתיב מר וגריס לא הוה מליך מר.
אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא, אמר: אי איכא דשאיל לי במתניתא דרבי חייא ורבי אושעיא ולא פשטינא ליה ממתניתין נפילנא מאסקריא דספינתא וטבענא.
אתא ההוא סבא, תנא ליה...
- אמר ליה: הא מני - רבי מאיר היא דאמר: מצוה לקיים דברי המת".
יש חשיבות למשמעות השם, כמו שאמרו במסכת ברכות דף ז ע"ב: "מנא לן דשמא גרים? - אמר רבי אליעזר דאמר קרא: (תהלים מו, ט) לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ, אל תקרי שַׁמּוֹת אלא שֵׁמוֹת".
ובמסכת יומא דף פג ע"ב: "רבי מאיר הוה דייק בשמא".
משמעות השם אילפא - מלשון לימוד, ככתוב (איוב לג, לג) וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה.
אילפא היא גם ספינה (רש"י מסכת עבודה זרה דף י ע"ב), בויקרא רבה (שמיני פרשה יב, א) "כהדא אילפא דמטרפא בפילגות דימא". ובפסוק (דברים כח, סח) וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת, מתורגם ביונתן: וְיַגְלִינְכוֹן מֵימְרָא דַה' לְמִצְרַיִם בְּאִילְפַיָא. ובעוד מקומות בחז"ל.
נתקיים באילפא הכתוב (משלי לא, יד) הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ.
שידע להביא כל הלכה אפילו ממשניות מרוחקות.
