var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=12145;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("12145","0","חמש שנים לתלמוד","20/07/11 09:16","יח תמוז","תשע"א","09:16","דוד כוכב","כמה מהתלמידים אינם רואים סימן יפה בתלמודם?

על כך כאן.","125","","4667","True","True","False","","1094","31.44.140.117","0","0","חולין|כד ע"א",""),new Message("12160","12145","בקוה"ר היחס הוא אחר לגמרי","20/07/11 12:00","יח תמוז","תשע"א","12:00","שלמה שטרסברג","בקוהלת רבה זה לא רק שהוסיפו את המילה להוראה שם הייחס הוא אחר לגמריאחד למאה לתלמוד ואחד לאלף להוראה

"בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי' בנוהג שבעולםאלף בני אדם נכנסין למקרא יוצאין מהן ק' למשנה יוצאין מהן עשרה לתלמוד יוצא מהם אחד להוראה הה"ד אדם אחד מאלף מצאתי" (קהלת רבה (וילנא) פרשה ז')","205","","4667","True","True","False","","567","212.76.114.90","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12173","12145","יישר כח, ויש להוסיף","20/07/11 14:05","יח תמוז","תשע"א","14:05","הקטן","שעניין "רואה סימן יפה בתלמודו" כפי הנראה הוא היכולת "ללמוד איך ללמוד", כלומר, עפ"י המשנה באבות (וכן המדרש), לוקח חמש שנים ללמוד איך ללמוד נכון מקרא, וכן משנה וכן תלמוד.
מכאן סיוע ועידוד ללומדי הדף היומי, שאף אם בשנים הראשונות מתקשים בלימוד, אל להם להתייאש, כי רק אחרי שעברו חמש שנים (ומסתמא עברו על כמה וכמה מסכתות מכמה וכמה סדרים, דהיינו רוב הש"ס) יכולים הם לדעת אם "קלטו" את היכולת להבין את המשמעות של לימוד הגמרא.

ייתכן שהמדרש שאומר שרק 10% מהלומדים מצליחים, כוונתו שה 90% האחרים מתייאשים לפני שעברו חמש שנים, אולם אילו היו מתמידים ועקשנים ברצונם האמיתי ללמוד היו גם הם מצליחים. (ידוע הסיפור אודות אותו אדם מבוגר עם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, שהצליח בסוף ימיו ללמוד בעצמו דף אחד של גמרא, לאחר מאמצים מרובים, ופסק הגר"מ זצ"ל שסיום על הדף הזה הוא סיום לכל דבר).","228","","4667","True","True","False","","115","213.151.61.100","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12234","12145","על כך נאמר - 'הסדר' מן התורה מניין?","21/07/11 15:11","יט תמוז","תשע"א","15:11","עמדן","מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים - שוב אינו רואה!","116","","4666","True","True","False","","137","192.114.91.245","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12176","12160","ואשה בכל אלה לא מצאתי","20/07/11 14:42","יח תמוז","תשע"א","14:42","המכריע","זה סיום הפסוק של אדם אחד מאלף מצאתי. נשאלת השאלה אם אלף היינו הנכנסים למקרא, אם כן מה תימה שאשה לא מצאתי הא נשים אינן נכנסות למקרא ולמשנה ולתלמוד?

יש אומרים (בדרך דרוש) שבא ליתן טעם מדוע רק אחד מאלף יוצא להוראה, משום שאשה לכל ה999 האחרים לא מצאתי, אשה שתעודד ולא תפריע להם ללמוד...

(להראל - צרף נא לאוסף דרשות השבע ברכות שלך...)","199","","4667","True","True","False","","858","95.86.90.177","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12202","12160","אין הבדל בין המדרשים ויק"ר וקה"ר","21/07/11 00:08","יט תמוז","תשע"א","00:08","דוד כוכב","הפיסוק מעט שונה, אך הכוונה אחת, שלכל שלב עולים עשירית.

ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה ב
בנוהג שבעולם
אלף בני אדם נכנסין למקרא, יוצאין מהן מאה.
מאה למשנה, יוצאין מהן עשרה.
עשרה לתלמוד יוצא מהן אחד.

קהלת רבה (וילנא) פרשה ז
בנוהג שבעולם
אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצאין מהן ק' למשנה,
יוצאין מהן עשרה לתלמוד,
יוצא מהם אחד להוראה.","125","","4666","True","True","False","","134","212.76.98.42","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12178","12176","יפה, תודה","20/07/11 15:03","יח תמוז","תשע"א","15:03","הראל","הוספתי להודעות הנבחרות שלי

אגב, אני מעריך שהרבנית שלך איננה כלולה בין נשות ה-999.

---

[ולמי שלא הבין מדוע "המכריע" פנה אלי בהקשר זה - אז אגלה לכם שבהתכתבות פרטית בינינו (באמצעות המנגנון שבכרטיס אישי), התחלתי לאסוף את הוורטים המרובים של המכריע בעניין שבע ברכות]","46","","4667","True","True","False","","309","77.124.181.215","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12181","12178","יישר כח","20/07/11 15:18","יח תמוז","תשע"א","15:18","המכריע","הרבנית שלי באמת כבודה במקומה מונח. אני תמיד מזכיר לה מה ששמעתי מהרבי מקלויזנבורג זצ"ל שהוא חושש שגן העדן של הנשים יותר צפוף, כי האשה ששלחה את בעלה ללמוד, היא את שלה מקבלת, זה שהוא שרף את הזמן, יוריד מחלקו בלבד.

ומענין לענין אביא את הווארט של החתם סופר על שי עולמות "לכל צדיק וצדיק", שהכוונה לכל מצוה יש עולם, תרי"ג מצוות ועוד שבע דרבנן הרי תרך (כתר). והם מתחלקים שי לבעל ושי לאשה , וזה רמזו בכל צדיק וצדיק.

הווארט של אשה בכל אלה, מאחורי כל איש גדול עומדת אשה גדולה, (יש מוסיפים שמאחורי כל אשה גדולה יש מקק או עכבר קטן...) ומאחורי כל ווארט יש בעל הווארט, ובימי אבילותינו יש ליזהר טפי בכל מה שמביא גאולה לעולם, אזי אציין ששמעתיו מפי הרב שטרנבוך הדיין דאנטוורפן שליט"א.

[ולמי שעלול לטעות. הראל שיחי' אוסף הכל, ביניהם "גם" את שלי].","199","","4667","True","True","False","","782","95.86.90.177","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12198","12178","עוד 'מאמר' לשבע ברכות","20/07/11 21:10","יח תמוז","תשע"א","21:10","עלי","אינני יודע אם הוורט הבא שרצוני 'למכור' לקוראים מוכר :
בתחילת מסכת קידושין מובא שהאשה נקנית בכסף ולשיטת בית הלל
אפילו בשוה פרוטה, ויש לשאול מי האשה המוכנה להיקנות בשוה פרוטה ?
וכי לכבודה הוא ?
ברם 'בשוה פרוטה' בגימטריא בדיוק תרי"ג, כנגד תרי"ג מצוות, והללו אין ערוך להן בכסף וזהב, ובהן כל אשה מוכנה להיקנות ודווקא בזה תיכבד שהיא ובעלה ישמרו את כולן.","209","","4667","True","True","False","","723","95.86.119.171","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12264","12181","כך היה רגיל תמיד לומר הרב מרדכי אליהו","22/07/11 02:11","כ תמוז","תשע"א","02:11","דוד כוכב","הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר (משלי לא, יד).

משל למה הדבר דומה?
לסוחר ששכר ספינה להוליך את סחורתו מארץ מרחק. והנה בדרך נתנפלו לו קלגסים ואיבדו סחורתו. בא לפניו המשכיר לתבוע שכרו. אמר לו, לא אשלם. וכי נהנתי מספינתך מאומה? רק צער ויגון באו לי בעטיה! אמר לו בעל הספינה, את ספינתי שכרת ואני לא פשעתי, וגם ספינתי עשתה את אשר הוטל עליה. לכך עליך לשלם דמי חכירותה משלם. ואם הפסדת ממקום אחר, לא עלי תבא בטרוניה.

כך אשת חיל אשר שלחה את בעלה ללמוד תורה. גם אם נתרשל ונתעצל בלימודו, גם אם ינוקה משכרו, היא את חלקה השלימה, ושכרה השלם ישולם בשלימות.

ראה עוד בקישור זה.","125","","4665","True","True","False","","207","95.86.111.183","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12241","12198","ועוד אחד","21/07/11 17:50","יט תמוז","תשע"א","17:50","המכריע","במסגרת שיחה עם תלמיד בנושא מרחב מחיה, נזכרתי עוד ווארט. קשה זיווגן כקריעת י"ס. הדרכים רבו כמו רבו. יש לומר עברו בקריעה אחת ומ"מ לכל שבט שביל מיוחד וביניהם קירות שקופים. כך במדרשים. לכ' או יעברו יחד ממש או לגמרי לחוד. אלא רצה הקב"ה שמצד אחד יהיו כולם עם אחד, ומצד שני לכל שבט יחודיות משלו, וצריך לשמור על גבולות מסויימים משלו בתוך העם. (ממשל כללי לעומת ממשל מדינה בתוך הפדרציה וכדומה הרבה). כך טועים החושבים שבני זוג עליהם לבטל לגמרי את כל מרחב המחיה שביניהם. כדאי לדעת שסוד הזיווג המצליח, הוא כשבני זוג יודעים למרות ה"ביחד" הגדול, גם לתת כל אחד לרעותו ולהיפך קצת "לחוד". ואכמ"ל להאריך בדוגמאות מהחיים. תן לחכם ויחכם עוד.","199","","4666","True","True","False","","738","213.151.51.80","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12217","12202","ההבדל הוא עצום כי","21/07/11 09:32","יט תמוז","תשע"א","09:32","שלמה שטרסברג","בקה"ר היוצאים מתיחב לאלף בכל השלבים מתוך אלף שנכנסים למקרא יוצאים 100 למשנה (יחס 1 ל 10) יוצאין 10 לתלמוד (יחס 1 ל 100 ) יוצא אחד להוראה (יחס של 1 ל אלף)","205","","4666","True","True","False","","292","212.76.114.90","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12218","12217","עדיין מה ההבדל?","21/07/11 09:48","יט תמוז","תשע"א","09:48","המכריע","גם בויק"ר נכנסו אלף למקרא ויצאו מהם מאה למשנה. מתוך מאה למשנה יוצאים עשר לתלמוד, אלו העשר שיצאו בעצם מכל האלף גם אם לא שבנו להזכירם. ומאלו העשר שיצאו מאלף יוצא א' להוראה.
או אם תרצה. נכון שמכל מאה למשנה יוצאים עשר. אבל מאלף שגרתיים לא יהיה לך עשר מאות שייכנסו למשנה , רק מאה מסויימים. ודוק. כך שהחשבון אותו דבר.","199","","4666","True","True","False","","195","213.151.51.80","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12227","12218","[ללא נושא]","21/07/11 13:17","יט תמוז","תשע"א","13:17","שלמה שטרסברג","הרב כוכב במאמרו ניסה להוכיח מדברי חז"ל בויק"ר שההצלחה בלימוד היא ביחס של אחד ל 10

חז"ל בקה"ר כיוונו למסר אחר שצריך להבין מהו אבל תוכן דבריהם הוא שמכל 1000 לומדים רק אחד יהיה מתאים להוראה ורק 10 יתאימו להצליח בתלמוד

אם כבוד הרב אומר שזו גם הכוונה בויק"ר אני מוכן לקבל זאת
אבל הרב דוד ניסה להוביל לכיוון ההפוך שרבים שינסו ללמוד יצליחו היחס הוא אחד לעשר ומפשט דבריו לא היה נראה שמחלק בין המקצועות השונים וכנגד זה יצאתי בדברי

אם הרב כוכב התכוון רק ללימוד משנה אני מסכים עימו בזה

פשט רוח דברי חז"ל לענית דעתי הייתה לומר עד כמה לימוד התלמוד הוא עמוק ויתכן שאלו שמתאימים לעסוק בו בעמקות הם מעטים (1 למאה)

ובשביל להוציא אדם שראוי להוראה הדבר יותר קשה ומעטים הם המסוגלים לכך (יחס של אחד לאלף)

לא באתי בדברי חלילה לייאש את הלומדים וודאי שקביעת עיתים לתורה ולהטוות את חייו וביתו ע"פ דרך התורה זה מתאים לכל אחד. אבל התמסרות ללימוד גמרא ולהקדיש לכך את רוב עיתותיו זה יכול לעשות רק מי שהוא באחד למאה או אחד לאלף . ואני להעמיד דברים על דיוקם באתי","205","","4666","True","True","False","","243","212.76.114.90","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12228","12227","היוצא מהמדרשים","21/07/11 13:54","יט תמוז","תשע"א","13:54","דוד כוכב","כוונתי היתה ששני המדרשים דברם אחד:
גם בלימוד משנה - מכל התלמידים שנכנסו ללמוד מקרא (וכולם חייבים בכך) רק עשירית מסיימים בהצלחה ונכנסים למשנה.
גם בלימוד גמרא - מתאימים לה (באופן מלא) רק אחוז מזכרי ישראל, כי רק עשירית מלומדי המשנה מצליחים לסיים בהצלחה וממשיכים בלימוד תלמוד.
וגם בהוראה - רק עשירית מלומדי התלמוד מסיימים בהצלחה, וראויים להעשות ראש ישיבה ומורה הוראה בכל עניין.
כאמור במסכת שבת דף קיד ע"א {גירסא דידן}:
"ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם - כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה. למאי נפקא מינה - למנוייה פרנס על הציבור. אי בחדא מסכתא - באתריה, אי בכוליה תנויה - בריש מתיבתא".

היום סדרי הלימוד נשתנו, ולומדים מהכל גם לפני השלמת שלבי התשתית.","125","","4666","True","True","False","","106","31.44.130.47","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12235","12234","ונמצאת מחייבם להישאר עד אמצע שיעור ז'","21/07/11 15:47","יט תמוז","תשע"א","15:47","אבינועם","","45","","4666","False","True","False","","318","77.124.103.97","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12265","12241","ועוד","22/07/11 02:15","כ תמוז","תשע"א","02:15","דוד כוכב","(בראשית כד, סז) הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ.

יצחק הביא את רבקה לאהל שרה טרם לְקָחָהּ לו לאשה.
רק לבסוף התנחם יצחק.
כשנכנסו לאהל שרה נזכר הוא באמו ופרץ בבכי. ורבקה שתקה. והבינה.
היא לא הקשתה, מה לך להתאבל במקום לשמוח בי ובנישואיך.
וכיון שעשתה כך - וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ.
ומתוך כך - וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ.
ונתקיים בו (בראשית ב, כד) עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.
עזב את תלותו בהוריו, ודבק באשתו לבדה.","125","","4665","True","True","False","","715","95.86.111.183","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12266","12265","עוד אחד","22/07/11 02:25","כ תמוז","תשע"א","02:25","דוד כוכב","על שבת ל ע"א","125","","4665","True","True","False","","131","95.86.111.183","0","12145","חולין|כד ע"א",""),new Message("12276","12266","ועוד","22/07/11 12:46","כ תמוז","תשע"א","12:46","דוד כוכב","על כתובות יז ע"א.
עוד על הדף הנ"ל - כאן.
על יבמות קיב ע"ב.
וראה עוד בקישור זה.

מסכת אבות פרק ג משנה יב
​וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה.
"כל האדם" היינו האדם בשלמותו, "בגין דדכר בלא נוקבא פלג גופא אקרי" (זוהר פרשת ויקרא דף ז ע"ב).
שיקבל אדם תמיד את אשתו בשמחה, כדברי הרמב"ם בהלכות אישות טו, יט: "צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו... ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז".

על יבמות סג ע"א.","125","","4665","True","True","False","","772","95.86.105.14","0","12145","חולין|כד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);