תּוֹרִיבוֹס, (θόρυβος) uproar; (in the sense of θορυβοποιός) a turbulent person, rioter. Tanḥ. ed. Bub., Vayera 17 (ref. to שבלול, Ps. LVIII, 9, play on בָּלַל) כמו שהשבולת … כך ת׳ שעומד במדינה כל מי שנמצא עמו נשטף עמו (not תוריכוס, not מה) as a freshet sweeps all that it finds with it, so it is with a rioter who rises in a city: whoever is found with him, is swept away (arrested and punished) with him; וכיון שהוא מת … למה שהוא ת׳ and when he is dead, he faces no more the sun (his body is not exhibited for public honors); why? Because he was a rioter; Yalk. Ps. 776 תורינוס, תרינוס (corr. acc.).