שָׁרִיתָא, (= שְׁרָרִי׳; שְׁרַר; cmp. כָּשׁוֹרָא) [binder,] joist, beam, post. Targ. O. Gen. XIX, 8 ed. שָׁרוּתִי Berl. (ed. Vien. שֵׁרוּ׳, corr. acc.). Targ. II Kings VI, 2 שדי ed. Lag. (corr. acc.; ed. כשורא). Ib. 5; a. e.—Gen. R. s. 89 חמית בחלמי ש׳ דביתי וכ׳ I saw in my dream the main beam of my house broken; Lam. R. to I, 1 רבתי (הדא אתתא). Erub. 102ᵃ ההיא ש׳ דהוה בי וכ׳ (not ההוא, v. Rabb. D. S. a. l. note 20) a beam lying on the ground of R. P. which required ten persons to lift it, and they put it before the door (as a bar). Y. ib. I, 19ᵃ bot. חמא … שָׁרִיתֵיה כריחא (not בריחיא) he saw an entrance (v. מָבוֹי) the beam over which was rotten. Gen. R. s. 65, end, v. צְלַב; Yalk. ib. 115 שרתא (corr. acc.); a. e.—Pl. שַׁרְיָיתָא, שַׁרְיָתָא, שַׁרְוָו׳, שַׁרְיָין, שַׁרְיָן. Targ. I Kings VI, 15. Ib. 9 (ed. Wil. שִׁרְיָ׳). Targ. Y. Num. XXXV, 20 שַׁרְיַית Kimḥi (ed. Vien. שַׁרְוָותָה).—Y. Ber. II, 5ᶜ bot. מי … תרתין שרין עבר וכ׳ (not ועכד) when both went out carrying two beams (on which to be hanged), R. A. passed &c. Gen. R. s. 66 שַׁרְיֵי, v. כַּרְסָא; Lam. R. l. c. (חד בר נש) שוריא. Ib. שריין.