שְׁמֵנָא, c. (v. שָׁמִין II) fat, rich. Targ. Y. II, Gen. XLIX, 20 (ed. Vien. שְׁמֵינָה); a. e.—Lam. R. to III, 20, v. חֲשִׁיךְ II. B. Bath. 22ᵃ בשרא ש׳ fat meat; a. fr.—Pl. שְׁמֵנִין, שְׁמֵנַיָּא, שְׁמֵנֵי, שְׁמֵי׳. Targ. Y. I Deut. VI, 3. Targ. Y. I Gen. l. c. Targ. Y. I Deut. XXXII, 14, Targ. Y. II, Deut. XXXII, 14, v. לְוָואֵי. Targ. I Sam. XV, 9 (ed. Wil. שַׁמִי׳); a. fr.—Targ. Gen. IV, 4 משְׁמִינֵיהֶן ed. Berl. (ed. Vien. משַׁמִּנְהוֹן; ed. Lsb. משׁמְנִינֵי׳).—Gen. R. s. 22 (interpret. מחלבהן, Gen. IV, 4) מן שְׁמֵנֵיהוֹן from the fat among them; Yalk. ib. 35; Y. Meg. I, 72ᵇ bot. מן שְׁמֵינֵי׳; Num. R. s. 13, beg.; Lev. R. s. 9; Cant. R. to IV, 16. Yalk. Gen. 115; Gen. R. s. 67 (ref. to משמני, Gen. XXVII, 39) מן ש׳ דארעא of the fat (the rulers or the rich men) of the land. Ib. [read:] מן הן מתעבדא ארעא שמינא דעבדא שמינין מן טלא wherefrom does the earth become rich so that it begets rich men? From the dew; a. fr.