שֵׁירוּתָא ³, (שְׁרֵי) [rest, encampment,] meal, refreshment (cmp. סְעוּדָה); ration, sustenance. Targ. Y. Gen. XXIX, 22 (not שירוי). Ib. XVIII, 5. Targ. Job XL, 30. Targ. Gen. XLIII, 16 (dinner time; h. text צהרים). Targ. II Kings XXV, 30; a. fr.—Ber. 39ᵇ הוה בצע אכולא ש׳ used to break bread enough for the entire meal. Taan. 11ᵇ האי בר בי רב … ליכול כלבא לשֵׁירוּתֵיה if a student fasts, let a dog eat his meal. Pes. 113ᵃ (prov.) סלקת לאיגרא שֵׁירוּתָךְ בהדך if thou goest up to the roof (on a journey ever so short), take thy provisions with thee; a. e.—Pl. שֵׁירָוָון. Targ. Hos. IV, 8 (ed. Wil. שִׁירְוָן).