שִׁירָא, (cmp. sericum) [of Seres, Chinese,] silk. Targ. II Esth. V, 1; VI, 10, v. פְּרַנְגַּן.—Keth. 63ᵇ הוה תפיסא חד שירא (Rashi חדא ש׳) she seized a silk garment (Rashi: a cloak).—Pl. שִׁירָאִין, שִׁירָיִין, שִׁירָאֵי. Targ. Ez. XXVII, 19 בשיריין ed. Lag. (oth. ed. בשִׁירִין, corr. acc.).—Sabb. 90ᵃ תכך דש׳ the worm (tʿkhakh) in silk garments. Kidd. 32ᵃ קרע ש׳ וכ׳ tore silk garments in the presence of his son Rabbah (to test his filial respect). Snh. 67ᵇ, v. כְּרִיכָא III. Ber. 56ᵃ, v. תִּכְלָא II. Y. Sabb. VI, 8ᵇ bot. (expl. שֵׁרוֹת, Is. III, 19) שיראין silk cloaks (?).