שְׁיָירָא, (שור; b. h.;, Ez. XXVII, 25) caravan. Tosef. B. Mets. VII, 13 ש׳ שהיתה מהלכת וכ׳ if a caravan travels in the desert, and a band attacks and robs it &c.; B. Kam. 116ᵇ. Y. Erub. I, end, 19ᵈ אהלים שבש׳ וכ׳ tents put up by a caravan require no ‘Erub (v. עֵירוּב), opp. שבמחנה in a camp; a. fr.—Pl. שְׁיָירוֹת. B. Mets. 18ᵃ, v. מָצָא; a. fr.—Ch., v. שְׁיַירְתָּא.