שִׁיחַ ², pit, cavity. Targ. Ps. XXXV, 7, a. e., v. שְׁיַיח.—Pl. שִׁיחִין, שִׁיחַיָּא, שִׁיחַיָּה. Targ. Zech. XIV, 10 שִׁיחֵי מלכא (h. text יקבי המלך), v. infra.—Pesik. Ronni, p. 143ᵃ; Yalk. Is. 334 (expl. יקבי המלך) עד ש׳ דיפו, v. יָפוֹ; Cant. R. to VII, 5.