|
שם:
שְׁבִיק שְׁבִיק, (שְׁבַק; v. שִׁבְקָא I) abandoned; spontaneous growth. Targ. Y. Lev. XXV, 5 כתי ש׳ (h. text ספיח).—Pl. שְׁבִיקִין, v. שִׁיבּוּקָא. באדיבות אתר ספריא
|
