שְׁאַף, same. Targ. Job VII, 2.—2) (cmp. שאב) to resorb. Sabb. 129ᵃ ואתא זיקא ושָׁאֵיף ליה מיניה and a hot wind may rise and suck it (the small quantity of blood left) out of him. Snh. 64ᵃ דשאיף קליה Ms. M. Rashi (ed. דשייף), v. שְׁאֵב.—[Sabb. 139ᵇ שאפו שיכרא, v. שְׁפֵי II.]