רִיבָא, = h. רִיבָה, maiden, young woman. Targ. Y. Gen. XXIV, 14 (Ar. רביתא). Ib. 16. Ib. XVIII, 21. Targ. Y. I Ex. XXIV, 10; a. e.—Pl. רִיבָתָא. Targ. Y. Gen. XXIV, 61 (ed. Vien. רִבְתָ׳).