רָהַט (= דוּץ) to run. —Part. pass. רָהוּט; pl. רְהוּטִים hurried, running. Cant. R. to I, 17 (ref. to ורהיטנו ib.) מקום שהכהנים ר׳ בברותים the place where the priests ran (at service) was laid out with cypresses (ref. to I Kings VI, 15).
    Hif. - הִרְהִיט (denom. of רָהִיט) to lay rafters. Ib. למדה תורה … מקרה … ומַרְהִיט בברותים the text (Cant. l. c.) teaches a practical lesson that man should use cedars for roofing and cypresses for the rafters.