קִיקְלָא, c. (= קלקל׳; קלקל) [refuse,] dunghill. Pesik. Shimʿu, p. 117ᵃ sq. כד הימוט … וכד תרום ק׳ ק׳ שמה when a palace sinks, its name remains palace, and when a dunghill rises, its name remains dunghill. Lam. R. to IV, 5, v. טְרַף I; a. e.—Pl. קִיקְלַיָּא, קִיקְלֵי, קוּ׳, קִקְ׳. Ker. 6ᵃ על קיקלי דמתא וכ׳ Ar. (ed. אקִילְקֵי, Rashi קִלְקֵי) rather dwell on the dunghills of Matha Meḥasia, than in the palaces of Pumb’ditha. Gitt. 69ᵃ בקיקליא דמתא Ar. ed. Koh. (ed. בקלקולי) on the dunghills of the town. Pes. 114ᵃ, v. קָקוּלָא; a. e.—V. קִיקֶלְתָּא.