קִיפָלִיס, (not קיפלוס) m. (κεφαλίς) capital of a column. Lev. R. s. 25, v. קוּפְלָיוֹת.—Pl. (formed from genitive κεφαλίδος) קִיפָלִידוֹסִים. Cant. R. to V, 15 (not קיִפלירוסים). Y’lamd. to Deut. VII, 12 quot. in Ar. קיפלרין של עמודים (read: קִיפִילָדִין; some ed. קִיפָלִין).