קוֹנְכִי f. (κόγχη) 1) mussel, shell, pearl oyster; also pearl; 2) a vessel for oil, unguents &c. Y’lamd. to Num. VIII, 2, quot. in Ar. מנורה של ברזל ק׳ של נחושת an iron candlestick, a bronze bowl.—Pl. same (conchæ). Gen. R. s. 60 (expl. מגדנות, Gen. XXIV, 53) ק׳ Ar. (ed. קונבי) pearls(?); Yalk. ib. 109 קונפי.