קוּמְקוּם, (cucuma, κουκκούμιον, prob. of Semitic origin; the form cucumus is not recorded in Lat. Dict.) kettle (smaller than מיחם). Kel. III, 7 קומקום Mish. ed. (Talm. ed. קומקומוס; Maim. קומקומס). Ib. XIV, 1 קומקום (ed. Dehr. קומקמוס). Tosef. Mikv. VII (VIII), 1 קומקומים ed. Zuck. (corr. acc.; oth. ed. קומקום). Y. Pes. VI, 33ᵃ bot. כבק׳ הזה אני יורד לו (not בק׳) I would meet him as if attacking him with a (boiling) kettle; מה הק׳ הזה וכ׳ as a kettle scalds and wounds and blackens (if thrown at a person), so would I &c.; Men. 109ᵇ אני מטיל עליו ק׳ וכ׳ I would throw a kettle of hot water at him. Y. Bets. II, 61ᶜ. Deut. R. s. 2; Yalk. Hos. 517 קוּמְקְמִין; a. fr.—Pl. קוּמְקוֹמוֹסִין, קוּמְקְמוֹ׳, קוּמְקְמִין. Sabb. 151ᵃ קומקמוסין Ms. M. (ed. קומקמין). Ab. Zar. 75ᵇ; Y. ib. V, end, 45ᵇ; Sifré Num. 158 קוּמְקְמָסִים; Tanḥ. Ḥuck. 2 קוּנְקוֹמוֹסִין (ed. Bub. קומקמסין).