צִנָּה ², cold. Tosef. Ohol. II, 6 נכנסה עליו צ׳ ומת he caught cold on it (on the trepanned skull) and died. Y. Sabb. XIV, 14ᶜ bot. תשעים … מתים בצ׳ וכ׳ ninety-nine men die from cold to one by the hands of heaven; Lev. R. s. 16. B. Mets. 107ᵇ (ref. to כל חלי, Deut. VII, 15) זו צ׳ that means cold. Tosef. Sabb. III (IV), 5 צִינָּתָן; Y. ib. III, 6ᵇ top צִינָּתָהּ, v. פּוּג h.; a. fr.—Pl. צִנִּים, צִנִּין, צִי׳. Y. B. Kam. VIII, beg. 6ᵇ הטיל עליו שלג או צ׳ וכ׳ if he put snow or ice-cold water &c.; ib. bot. צונן. Ex. R. s. 25, beg. בקש צ׳ … בקש חמים וכ׳ (not גחלים) if he wants ice-water, he gets it (out of the milliarium); if he wants hot water &c.; (Tanḥ. Vayera 10 חמין … צונן).—צ׳ פחים (adopted from Prov. XXII, 5) blowing cold winds, cold draughts; [oth. opin.: צ׳ ופ׳ cold and heat, v. פַּח II]. B. Mets. l. c.; Ab. Zar. 3ᵇ; Keth. 30ᵃ; B. Bath. 144ᵇ הכל בידי שמים חוץ מצ׳ פ׳ everything is in the power of heavens (comes from no fault of man), except sickness from cold droughts, as we read (Prov. l. c.) &c.; Yalk. Prov. 960 מצ׳ ופ׳.