פִּילֵי, (πύλαι) gate of a town, entrance. Targ. Y. II, Gen. XIX, 1.—Y. Yeb. XII, 12ᵈ top; Y. Sabb. VI, 8ᵃ bot. מן דמטון (ל) פ׳ (not פו׳) when they arrived at the gates. Lam. R. to I, 1 (רבתי) בתרע פ׳ דההיא וכ׳ at the gate of the entrance to that city. Gen. R. s. 63 פ׳ דפנייס the gate of Paneas; a. fr.—Ib., a. e. פיילי (corr. acc.).—Tanḥ., ed. Bub., Miḳḳ. 10 בפולי אחד (read: בפי׳ אחת).—Pl. ch. פִּילְוָותָא. Targ. Y. I Deut. XX, 11 פִּילְוָותָהּ (Y. II פִּלְוָותָא, corr. acc.).—Hebr. pl. פִּילָאוֹת. Tanḥ. l. c. הושיב שומרים על פתחי פ׳ (not פתח) he placed guards at all entrances.