|
שם:
פּוֹרָן פּוֹרָן, (פָּרַר; cmp. Hif. הֵפֵר) one who breaks his promise, perfidious.—Pl. פּוֹרָנִים. Sifré Deut. 320 (synonymous with הֲפַכְפְּכָן); Yalk. ib. 945 פרדנין (some ed. מרדנין, corr. acc.). באדיבות אתר ספריא
|
