פּוּטְיוֹלִין, (variously corrupted) pr. n. pl. Puteoli, a great sea-town of Italy. Macc. 24ᵃ שמעו קול המונה של רומי מפ׳ ברחוק מאה וכ׳ (ed. בבל מפלטיה, margin. vers. מפטילוס; Ms. M. מפלטוס, v. Rabb. D. S. a. l. note) they heard the din of the city of Rome (on travelling) from P., at a distance of one hundred and seventy miles; Lam. R. to V, 18 פוטליילוס; Sifré Deut. 43 של מפטילון (v. הֶמְיָיה); Yalk. Is. 278 מפניליאוס. [The termination ־וס in the above forms corresponds to the accus. -ους, -os.]