פּוֹטִינוֹס, (φωτεινός) bright, splendid. Tanḥ. ed. Bub., Vayesheb 16 פ̇ו̇ט̇יפ̇ר̇ שנכנס לביתו של פרעה ונעשה ביתו פ̇ו̇ט̇יניס וכ׳ his name was Potifar (φωτοφόρος), because he entered the house of Pharaoh, and his house became bright, for he brightened up the house of Pharaoh; Gen. R. s. 86 (differ. paronomasia) שהיה פ̇ור̇ע … כיון שירד הפ̇ר̇ לשם נעשה פ̇ו̇ט̇ינון Ar. (ed. פויטנון) he used to uncover himself before the idol, but when the bullock (Joseph, Deut. XXXIII, 17) came there, he (Potifar) became enlightened; Yalk. ib. 145 וכיון שירד יוסף … פ׳ [glossator explains עשיר rich, v. Gen. XXXIX, 5].