עָנַב, (cmp. ענף) to intertwine, fasten by means of a loop, contrad. to קָשַׁר. Sabb. 113ᵃ לא יהא קושרו אלא עוֹנְבוֹ he must not knot (the broken rope) but loop it; Tosef. ib. XII (XIII), 16 עוֹנְבִין אותו. Sabb. l. c. ובלבד שלא יַעַנְבֶנּוּ provided he does not fasten it with a loop. Tosef. Erub. XI (VIII), 19; Y. ib. X, 26ᶜ bot. משלשל מלמעלן ועוֹנֵב וכ׳ he pulls the cord down and makes the loop at the bottom; Bab. ib. 102ᵇ עוֹנְבָהּ; a. fr.—Part. pass. עָנוּב; f. עֲנוּבָה; pl. עֲנוּבִים &c. Tosef. Kel. B. Mets. V, 6 קשור וע׳ if the handle is tied to the vessel with a knot or loop. Mekh. Yithro, Baḥod., s. 3 הרי אתם קשורים ע׳ תפוסים you are now tied, looped, held fast (by the covenant); a. e.