עִזְקָא ², (preced.; cmp. חִיזְקָא) clasp, ring, signet-ring. Targ. Ex. XXVIII, 11 (O. ed. Vien. עִזְקָן pl.). Targ. O. Gen. XXXVIII, 18; a. fr.—Gitt. 68ᵃ ע׳ דחקיק עלה שם a ring on which the divine name was engraven; Midr. Till. to Ps. LXXVIII, 45. Y. Ab. Zar. IV, 44ᵃ top חד ע׳ צר a ring on which was a figure (Bub. ib. 43ᵃ טבעת ועליה צורת דרקין); a. fr.—[Lev. R. s. 13 כעזקתא סומקתא, read: כעַרְקְתָא.]—Trnsf. (v. טַבַּעַת) anus, end of the rectum. Koh. R., to VII, 19; Yalk. ib. 976.—Pl. עִזְקיָּא, עִיזְ׳; עִזְקָתָא, עִזְקָן; עִי׳. Targ. Ex. XXV, 12; 14; a. fr.—Y. Sabb. VI, 8ᵇ bot. (expl. וטבעת Num. XXXI, 50).