טַבַּעַת, round band, ring. Tosef. Kel. B. Mets. II, 1 ט׳ שהוא חוגר וכ׳ a ring which one puts around his loins; ט׳ של אצבע finger ring; Sabb. 52ᵇ. Ib.; Kel. XII, 1 ט׳ אדם ornamental ring; ט׳ בהמה והכלים a ring used for beasts or for garments (for fastening); a. fr.—Esp. seal-ring. Sabb. 59ᵇ. Deut. R. s. 2; a. fr.—הֲסָרַת ט׳ the authority given by transfer of the ring. Meg. 14ᵃ; Lam. R. to IV, 22.—Pl. טַבָּעוֹת. Sabb. l. c.; a. fr.—Ab. d’R. N. ch. XVIII ט׳ ט׳, v. מַטְבֵּעַ.—Trnsf. (פי הט׳) anus, end of the rectum. B. Kam. 92ᵃ. Sabb. 108ᵇ bot.; a. fr.—Y. ib. VIII, end, 11ᶜ לטבעות, read לטבעת, v. אַמְבְּטִיתָא.