סְרַדְיוֹט, (a corrupt. of στρατιώτης, v. אִסְרַדְיוֹט) Roman or Greek officer, captain. Tosef. Succ. IV, 28; Y. ib. V, end, 55ᵈ; Bab. ib. 56ᵇ. Sabb. 32ᵃ כמי שנמסר לס׳ as if given in charge of an officer (to be brought before court). Num. R. s. 15 למחר קומיס ולמחר ס׳ the next day one is a comes, the next day he may be (degraded to be) captain; a. fr.—Pl. סְרַדְיוֹטוֹת. B. Kam. 38ᵃ שלחה מלכות הרשעה שני ס׳ Ms. M. (not סרדיוטת; Ar. סְרַדְיוֹטָאוֹת; v. Rabb. D. S. a. l. note) the wicked (Roman) government sent two commissioners &c. (to study the Jewish law); Yalk. Ex. 341 סנדריוטי (read: סְרַדְיוֹטִין); Sifré Deut. 344 סרדיטאות (corr. acc.); (Y. B. Kam. IV, 4ᵇ אִיסְרַטְיוֹטוֹת).—[Cant. R. to IV, 8 להביא אותה סרדיוטות, read: אותם דּוֹרוֹנוֹת or דּוֹרָיוֹת.]