סַכְיָא, (preced.) seer, prophet; guardsman. Lev. R. s. 1 (ref. to I Chr. IV, 18, v. סָכָה) בערביא קורין לנביא ס׳ in Arabia they call a prophet sakhia (seer).—[Koh. R. to IX, 18 (expl. המזכיר, II Kings XVIII, 37) ס׳ watchkeeper (some ed. סַבְיָא); v. סִקְרִיפְטוֹר.]