סִיגְנוּם, סִיגְנוֹן, סִגְ׳ m. (signum, σίγνον S.) 1) sign, ensign, banner. Gen. R. s. 6, end ספר משנה תורה היה ס׳ ליהושע וכ׳ (Ar. ed. Koh. סגנם, read סגנום) the Book of Deuteronomy was to Joshua a (commander’s) banner; … he took it up and showed it to the sun &c.; Yalk. Josh. 22 שגנז יהושע (corr. acc.). Ex. R. s. 45 נטל סגנוס של וכ׳ (some ed. סגנם; corr. acc.) the commander (of the mutinous legion) took the royal ensign and fled.; Yalk. Ex. 394 סִיגְנִין (pl.); Tanḥ., ed. Bub., Ki Thissa 15; Y’lamd. to Num. X, 2, quot. inAr. נטלו סִגְנִים וכ׳ they (the singulares, v. סִנְגְּלָרִין) took the ensigns &c.—Pl. סִיגְנִים, סִיגְנִין, סִגְ׳ (v. supra); סִיגְנִיּוֹת, סִגְ׳. Cant. R. to I, 9 נטל ס׳ שלהם וכ׳ the Lord took away their (the Egyptians’) ensigns &c.; Yalk. Ex. 232; Tanḥ. B’shall. 23 סגיונות (some ed. סגניניות, corr. acc.); Mekh. B’shall., s. 2 מגפות (Var. מגניות, corr. acc.; v. מְנָפָה); Y. Sot. VIII, 22ᵇ bot. והפיל סיגנם שלהן (corr. acc., or סיגנום).—Midr. Till. to Ps. XX, end מכיר דגלו מתוך סגנין שלו ed. Bub., not סגנון; oth. ed. דגליו מכל סְגָנָיו, read: דגלו מתוך ס׳) recognises his regiment by its colors; Yalk. Ps. 681 סימנין.—[Tosef. Ab. Zar. V (VI), 1 הסיגנין some ed., read with ed. Zuck. הטִיגָּנִין.] —2) watchword, signal. Snh. 89ᵃ ס׳ אחד עולה … בס׳ אחד the same watchword (divine oracle) is passed to many prophets, but no two prophets prophesy under the same watchword (use the very same expressions). —3) sign in the heavens, constellation; v. אִסְטגְנֵין.