נִצָּחוֹן, נִי׳ m. (preced. wds.) 1) victory, strength. Sot. VIII, 1 בנִיצְחוֹנוֹ של וכ׳ (Y. ed. בנצחת ב"וד, corr. acc.) relying on the strength of &c.; a. e. —2) praise, song. Midr. Till. to Ps. LXXXIV; Yalk. Ps. 833 כל מי שרואה … נותן עליה נ׳ whoever sees that wine press (Is. LXIII, 1 sq.), gives forth songs over it.