נָמוֹךְ, low, lowly, v. מוּךְ.—Pl. נְמוּכִים; נְמוּכוֹת. Num. R. s. 19 בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנ׳ with the highest of the high (the cedar) and the lowest of the low (the hyssop). Sot. 5ᵇ נְמוּכֵי הרוח the humble. Koh. R. to IX, 10 פניהם נ׳ with downcast countenances, opp. זקופות; a. fr.