נִיפְלָא, (cmp. נָפִיל) [giant,] the constellation of Orion (h. כְּסִיל). Targ. Job IX, 9. Ib. XXXVIII, 31.—Pl. נְפִילִין, constr. נְפִילֵי, נִפְלֵי Targ. Is. XIII, 10 (h. text וכסיליהם).—Snh. 96ᵇ בר נפלי son of giants (?), surname of the Messiah (with allus. to הנפלת, Am. IX, 11); Yalk. Am. 549 (some ed. נְפִילֵי).