נְגַס, ch.same, esp. to break bread, eat. Y. Ber. VII, 11ᵇ bot. מן דיתבין נַגְסִין ed. Lehm. (ed. אכלין) when they sat down to dine; Gen. R. s. 91; Yalk. ib. 148 נגשין. Lev. R. s. 34 ונָגֵיס, v. לְעִי. Koh. R. to IV, 6 רעותיה דמתקרי לעי ונגיס it is his ambition to be called one who works for a living; a. e.—[Esth. R. to I, 8 מִיגַּס; Lev. R. s. 28 דיִגְּסוּן, v. גְּסַס, some of the citations in which may belong to our w.]