נְבֵלְתָּא, Targ. O. Deut. XXI, 23 נְבֵילְתֵּיה ed. Berl. (oth. ed. נְבִלְ׳; Y. נִבְלַת גושמיה) his corpse. Targ. Lev. XXII, 8 (some ed. נְבִילָא); a. fr.—B. Bath. 110ᵃ; Pes. 113ᵃ (prov.) (נטוש) פשוט נ׳ בשוקא וכ׳ flay a carcass in the street and earn a living, and say not, I am a noble priest.; a. fr.—Pl. נְבֵילָתָא. Ib. הפוך בנ׳, v. הֲפַךְ.—[Targ. Job V, 16 נבילתא ed. Lag., Ms. ניבלתא, read with ed. Wil. נְכֶלְתָּא.]