נְבַח ch. same Targ. Ex. XI, 7 למִנְבַּח (ed. Berl. למִיבַּח). Targ. Is. LVI, 10 למיבח ed. Lag. (oth. ed. למנ׳).—Pes. 113ᵃ do not live in a place דלא נ׳ בה כלבא where no dog barks. Erub. 86ᵃ, v. גּוּרְיְתָא; a. fr.
    Pa. - נַבֵּחַ 1) same. Gen. R. s. 59 end ושמע קל כלביא מְנַבְּחִין (not מנבחים) and hears the dogs bark; Yalk. ib. 107. —2) to produce a dull sound. Ber. 57ᵃ ונַבְּחִי בה נַבּוּחֵי v. טַבְלָא I.—Bets. 14ᵃ נבוחי מְנַבַּח וכ׳ the sound produced by pounding spices is a dull one, opp. צליל.