מְקֹרָא, (קָרָא) being called, summons. Y. Ber. II, 4ᵈ top; Y. Meg. I, 71ᶜ (play on מקורך, Prov. V, 18) יהי מְקֹרָאֲךָ לקבר וכ׳ blessed be thy being summoned to the grave; Yalk. Prov. 937; Koh. R. to IV, 17. Ib. בבית מקוראך תהיה ברוך be blessed in the house to which thou wilt be called.